דרשת שבת הגדול · פרק י״ד, ו׳

ואלו ארבע ציציות על שם ארבעה הבדלים, כדכתיב (מלאכי ג, יח) "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", ובפרק קמא דחגיגה (ט:), אמר ליה בר הי הי* להלל, מאי דכתיב "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", היינו צדיק היינו עובד אלקים, היינו רשע היינו לא עובד*. אלא עובד ולא עובד תרוייהו צדיקי גמורים* נינהו, אבל אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה מאה ואחת. ומעתה ראוי שיהיו ארבעה חוטין, שהם כנגד הצדיק שהוא צדיק גמור, ואשר הוא צדיק פחות. וכנגד הרשע הגמור, וכנגד רשע שאינו גמור, כמו שכתיב בקרא "בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו". ואף על גב שההבדלים הם הרבה יותר, מכל מקום כיון שיש הבדל בין צדיק ובין צדיק, הוא הדין שאם אחד יש לו יותר מעט גם כן יש הבדל. ולפיכך אמרו אין פוחתין, אבל מוסיפין.