אבל שלמה בא להודיע על חשיבות האדם. ואמר "מי עלה שמים וירד"*, כי האדם עולה לשמים מצד הנשמה, שהיא מן העליונים, ויורד מצד הגוף, שהוא בתחתונים. ואחר כך אמר "מי אסף רוח בחפניו וגו'"*, כי האדם הוא* השלמת כל הנבראים. והבריות הם שלשה; יש בריות באויר, כמו העופות. יש בריות* במים, כמו דגים. יש בריות בארץ. וזה האדם* מקיים כלם, שאם אין האדם, לא היה קיום לכל הנבראים, וכמו שפירש רש"י ז"ל בפרשת בראשית (בראשית ו, ז) "אמחה את האדם וגו'", וכי אם האדם חטא, בהמה מה חטאה. אמר הקב"ה, כלום בראתי אותם רק בשביל האדם, אם אין האדם, אין כלום, ולפיכך (שם) "אמחה מאדם* עד בהמה". ואם כן האדם מקיים הכל.
דרשת שבת הגדול · פרק י׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Derashat Shabbat Hagadol, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2022
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דרשת שבת הגדול, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.