עקידת יצחק · פרק צ״ט, ט׳

כי הנה אחר שגמר כל דברי הברית אשר כרת עמם בחורב וכל האלות הכתובות בו כמו שביארנו בשער הקודם אשר כבר הנחנו שהוא וכל הדומה לו לא יאות כי אם ע"פ החלוקה השנית שזכרנו רצוני היותם מודים באלהותו יתעלה ובקבלת תורתו ועושי' אינם אותה אמר עכשו כי ההתיצבות ההוא שעמדו לפני הש"י כללם ופרטם לקבל עליהם את כל דברי הברית ההיא הנה התכלית ההוא למען הקים אותם לו לעם והוא יהיה להם לאלהים כאשר נשבע לאבות לברית עולם. וזה כי כשיעברו על ד"ת אשר הם מודים בה ובעקריה הוא ייסר אותם בשבט אנשים ובנגעי בני אדם וייסורין קשין ממרקין אותם ולסוף ישארו בברית עמו כמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם (ויקרא כ"ו) כנזכר. וכן אמר לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו' . והוא עצמו מה שאחז"ל במאמר ההוא שזכרנו שהשיב יחזקאל לאותם שדרשו מעמו משפט השאלה הזאת כי הנה באמת נאמר שם באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' ואמרו לו בן אדם כהן הקונה את העבד וכו' יורו הוראה עצומה שהם אינם כופרים בו יתעלה וממאנים באלהותו ומעררים על קבלת אבותיהם אבל לדרוש אותו הם באים וגם שמו ראשית הנחתם שקנה אותם הרב להיות לו לעבדים אלא שראו כי צורם מכרם ויי' הסגירם ביד אדונים זולתו ונסתפקו אם נשארו מכאן ואילך ברשות עצמם כעבד שמכרו רבו או הפקירו ומעתה יהיו משולחים ועושים כרצונם כאומות עכו"ם. ולזה השיב להם יחזקאל זו העולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוי' וגו'. לומר שאין הכוונה לו יתע' בשלוחכם על זה האופן אבל לקיים עול מלכותו עליכם ע"י יסורין שייסר אתכם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה על כל עונותיכם אשר הקשיתם עורף כנגדו באופן שעכ"פ ימלוך עליכם ולא יסתלק מכם לעולם כי כל זמן שאתם מודים באלהות הרי אתם בשבועה עמו והוא אומרו כי בשבועה אתם עמדי וכו'. וזהו מה שקיימו יפה במ"ש למען הקים אותך היום לו לעם כאשר נשבע לאבותיך שלא אחזור בדבר שנשבעתי לאבותיכם. והוא מבואר שאין מקום לשבועתו אלא כל זמן ששבועתם קיימת כמו שביארנו ושם (תנחומ') ביארו ג"כ שאמר להם שהוא יתעלה ג"כ לא מכרם בדמים כדי שיהא להם משפע העבד הנמכר שנאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו (ישעי' נ"ב). אמנם להיות ענין החלוקה הראשונה נמנעת בחקם רצוני שיסכימו כלם על החזרה והנסיגה ממה שקבלו אבותיהם מעקרו כמו שכתבנו. אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני יי' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום כי קשר אמיץ והכרח טבעי חזק יחייב אתכם לבלתי יסוג אחור נסיגה כללית שאין צריך לומר שתספיק לכם הנמצאים פה היום אלא שתספיק לכל דורות עולמים לפי שא"א לאומה בכללה שיפלו כלם בעצה נבערה לפרוש נפשם מהחיים כמו שנתבאר מטעם המשל ומהראיות הנלוות אליו. והיא תראה כוונת חז"ל שאמר בזה המאמר עצמו אף דורות העתידים לבא היו שם באותה שעה כלומר שכיון שא"א להתחדש דבר שיתן אפשרות לבנים העתידים לעורר ולפקפק על התורה ועל השבועה הנה באמת שם היו כל הדורות בנים יולדו עד סוף העולם. והוא מה שביארו רבי שמואל בר נחמני יפה באומרו לפי שהנפשות היו שם וגוף עדין לא נברא לומר כי אע"פ שהגופים עדין לא נבראו היו שם הנפשות בלי ספק וכמ"ש שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם וגו' כי לא דבר רק הוא מכם כי היא חייכם וגו'. והנה באמת חיי הנפשות היו שם לדורי דורות. ומעתה כבר הוא נמנע בחק הטבע הכללי למאוס בחיים והוא ענין אמתי מאד בלי ספק וכמוהו יהיה מה שאמר מהאכלוסא שא"א לצאת אל המציאות אומה שתשתנה מהכוונה ההיא מצד טבעה והרכבות חלופי מזגיה בשום צד. ומעתה עלה כלו כהוגן בענין שתי החלוקות הכלליות האלה ואופני נצחיותם עמו יתעלה עד עולם: