עקידת יצחק · פרק צ״ט, ג׳

במדרש תנחומא (פ' נצבים) כשבקשו ישראל לפרוק עול בימי יחזקאל מה כתיב שם ויהי בשנה השביעית בחמישי בעשר לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את יי' וישבו לפניו (יחזקאל כ') ואמרו לו כהן הקונה את העבד מהו שיאכל בתרומה אמר להם אוכל. אמרו לו אם חזר כהן ומכרו לישראל לא יצא מרשותו אמר להם הן. אמרו לו אף אנו כבר יצאנו מרשותו ונהיה כאומות עכו"ם אמר להם יחזקאל והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן חי אני נאם יי' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם וגו' (שם) כי בשבועה אתם עמדי ולכך נאמר למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב שלא אחזור בדבר שנשבעתי לאבותיכם ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת אלא אף הדורות העתידין לבא היו שם באותה שעה כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמני אומר למה כתיב כי את אשר ישנו פה ואומר ואת אשר איננו פה עמנו לפי שהנפשות היה שם וגוף עדיין לא נברא ולפיכך לא נאמר בהם עמידה כל אלו דברי המדרש: