עקידת יצחק · פרק צ״ח, י״ז

ויצו משה וזקני ישראל אל העם לאמר שמור את כל המצוה וגו' והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ וגו'. להיות המעמד ההוא תרומת ראשית אל בואם לארץ ראה יתעלה שיעשה שם רושם ופלא לשידעו ויכירו הכל התכלית המכוון להכנסם שמה כי הוא אינו רק שמירת המצוה האלהית על ידם בהיותם נזונים מפירותיהם ומתפרנסים בהצלחותיה כדי סיפוקם כמו שביארנו זה יפה בפרשת המן שער מ"א ובמרגלים שער ע"ז. והנה לזה כמו שבקש שישתתפו זקני כל עיר ועיר עם מביאי הבכורים לפרסם תועלתם כמו שאמרנו. (א) כן רצה שישותפו הזקנים בדבור זה הראשון והכהנים בשני כי הם אשר יאריכו ימים אחריו ואשר יעמידו העם על ידי זה בתועלת המעשים האלה גם המעשה ההוא היה נפלא וגדול למראה אי אפשר למחות זכרונו מנגד עיניהם ולבם והוא בהקמת האבנים הגדולות ההמה על מספרם ולכתוב עליהם את כל דברי התורה הזאת באר היטב והדבר הזה הטעומו יפה במה שאמר ראשונה והיה ביום אשר תעברו את הירדן והקמות לך אבנים גדולות וגו'. וכתבת עליהן וגו'. למען אשר תבא אל הארץ וגו' (א) כי זה לא נאמר לענין עקר המצוה ואופן עשייתה אך לענין שצריכים לעשות מיד בבואם זכר נכר לתכלית בואם שם. אמנם אחר שדבר זה בבחינה זאת התחיל לבאר ענין המצוה הזאת ואופני עשייתה, ואמר והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום ושדת אותם בשיד ובנית שם מזבח וגו' וזבחת שלמים וגו' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב ואלו הן פשוטן של דברים מבלי שיצטרכו שם רק אלו האבנים לבד. ומטעם זה נאמר וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך ושמעת בקול ה' אלהיך וגו'. יאמר כי במעשה הזה יקנו כח חזק והכנה גדולה להיות תמיד לעם לו יתעלה ולשמוע בקולו וגו'. וכמ"ש החכם ההתחלה הוא יותר מחצי הכל. ולהשלים הענין הזה צוה אותם ביום ההוא לאמר אלה יעמדו לברך את העם וגו'. ואלו יעמדו וגו'. וענו הלוים ואמרו וגו'. והוא מבואר שענין המצוה הזאת שיעשה בה פומבי גדול בו יעלו ששה שבטים על הר גריזים וששה על הר עיבל והכהנים הלוים בעמק אשר בין שניהם וארון ה' בתוכם והם אומרים הברכות והקללות בי"ב הדברים הנזכרים שם ואלו ואלו יענו אמן כי העונה אמן הוא שוה אל המדבר או גדול ממנו. וידוע כי כל זה לעוררם ולזרזם לדעת התנאים המיוחדים אשר עליהם הם באים לרשת את הארץ ההיא אשר הוא דבר שלא ישכח מהם לעולם: