עקידת יצחק · פרק צ״ח, ט״ז

א במצות המעשה הגדול ההוא שאחר שנאמר והיה ביום אשר תעברו את הירדן וגו' והקמות לך וגו'. אח"כ חוזר והיה בעברכם את הירדן תקימו וגו'. והרי כאן כפל ובלבול ועוד מה טעם ויצו משה וזקני ישראל וידבר משה והכהנים הלוים ומהיכן תהיה לשתף הזקנים או הכהנים עם משה בדבורים: ב מה נשתנו י"ב המצות ההם שנזכרו בהכרזות ההם בברכות ובקללות אשר בהר גריזים ובהר עיבל שיראה שלא היו כלן ראויות לכך מצד חומרתן מזולתן. ג מה טעם הפסיק בשוכב עם בהמה בין אשת אביו ואחותו וחותנתו. ד במאמר אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם כי מעתה כל מצות עשה הם בארור ואיך שאל החכם ומי ענשית אעשה והשיב בשעת ריתחא ענשינן (מנחות מ"א.): ועוד כל שאר הארורין למה לו. ה בסדר שברכות אשר זכרם משה בפרשה זו וקצת ייתורין וחילופין שנמצאו בתנאיהם כמו שיבא. ואחר זכרון הספקות נבוא אל הביאור: