עקידת יצחק · פרק צ״ה, י״ב

עם היות שהסדר הטבעי לחיים רצוני להתקרב אל המועיל ולהתרחק מהמזיק נמצא בבעלי החיים הבלתי מדברים כמו שהעיד החכם באומרו לך אל נמלה עצל וגו' אשר אין לה קצין וגו' תכין בקיץ לחמה וגו' (משלי ו׳:ו׳) ובמקום אחר ארבעה הם קטני ארץ וגו' והמה חכמים מחוכמים הנמלים עם לא עז וגו' השפלים עם לא עצום וגו' מלך אין לארבה ויצא וגו' (שם ל'). שיראה שיש להם הסדר המספיק לחיי עצמם גם לחיותם עם זולתם כמו שביארנו זה הענין בפרשת ערכין שער ע"א. וכ"ש שהיה ראוי שיספיקו לזה מי שישתתף להם השכל האנושי. אמנם לפי שהשכל האנושי אשר באדם כמו שיש בו לעזור בהוסיף עלילות ותחבולות לתקון המועיל ודחיית המזיק יותר מהבלתי מדבר גם כן יש בו לפרוץ ולהכשיל כאשר יתחבר בו קלקול התכונות שיוסיף להרע כמה וכמה מבהמות השדה וחיתו ארץ כמו שכתב החוקר בז' מהז' מהמדות (א) לזה הוצרכו ביניהם השופטים והמוכיחים ליסר ולהכריח האנשים לעמוד על סדר נכון לתקון האנשים בפני עצמן ולתקן הקבוץ המדיני עד שתמצא שמין האדם עם זה התקון הוא בכללו שוה לבלתי מדבר זולתו כי על כן כלפי מה שנאמר בבעלי חיים הבלתי מדברים אשר אין לה קצין שוטר ומושל וגומר מלך אין לארבה וגו' כמו שאמרנו נאמר כאן שופטים ושוטרים תתן לך וגו' ושפטו את העם משפט צדק והכוונה שאין להם לסמוך על הנס בעניני ישובם וטוב חיותם אע"פ שיש בידו ית' להושיע בכל אופני וצדדי הישועה אבל שראוי ומחוייב להם להשלים עצמם במה שלא קצרה בו יד הרב' ממיני הבעלי חיים הבלתי מדברים ואין צ"ל יתר העמים אשר על פני האדמה כמי שאמרנו ראשונה. אמנם מה שיעברו מהם במעלה כפי יד אלהיהם הטובה עליהם הוא מה שיבאר אותו והולך מאומרו צדק צדק תרדוף ולהלן. אמנם צוה שבכל שער ושער משערי שבטיהם ישימו ב"ד של שלשה לדון דיני ממונות וב"ד של כ"ג לדון דיני נפשות אם נמצאו בהם ראויין לכך ואמר שאלו הבתי דינין ישפטו אותם משפט צדק והוא הצדק המונח בדת מבלי שיטו ממנו ימין ושמאל כלל. לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד ירצה שתהי' שימתך אותם באופן שלא יקרה במשפטם דבר מאלו כי זה מה שימצא בצדק הטבעי אשר בסדר החיים אשר לבעלי חיים שאמרנו שאינם נוטים בענינם ונלוזים במעגלותיהם לשום סבה וכבר זכרנו קצתם מפי החכמה האלהית אשר לשלמה. והנה חז"ל אמרו בפרק אלו טרפות (חולין נ"ז:) שהנמלים ממיתים על הכזב וכבר סופר מהעגור או ממין החסידה שממיתים על הניאוף ושמנקרים עיני הפושעים בשמירתם ובספרים החצונים שיש בעלי חיים נקראים שמם אליפנט"יש שממיתים הנסים מהם במלחמה וזולתם אשר אין נטיה להם בפעולותיהם לא מצד הכרת הפנים ולא מצד מקח שחד וראוי לנו שלא נרע לנו מהם כי השחד יעור עיני חכמים להורות שהאנשים בעלי השכל הם עלולים יותר בזה כמו שאמרנו ראשונ' כי עקוב הלב האנושי מכל הבעלי חיים לקוות לו תועלת או הנאה מצדדים קרובים או רחוקים בענינים אשר בעבורם יטו המשפטים ואפי' השלמים שבאנשים הם חשודים בזה מצד טבעם כמו שאמר החכם בפרק ג' מהמאמר הז' מהמדות זה לשונו. אמנם הדבר המהנה והמעציב לא ישחיתו כל מחשבה ולא יהפכו אותו כמו אשר למשלש אם ג' זויותיו שוות לשתי נצבות או לא אבל ישחיתו המחשבה אשר אצל הנפעלים כי אמנם התחלות הנפעלים בעבורם הם נפעלים ומזה פסלה התור' הקרובים והנוגעים בעדות לדון ואפי' אהרן הכהן והשלמים שבאומה וכדאמרינן בפרק כל כתבי (שבת קי"ט.) אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לבי דינא לא מנחנא רישא אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא דרבנן לדינא משום דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו וזה וכיוצא בו יעור עיני חכמים מראות בזכיות אשר כנגד רצונם או בחובותם ויסלף דברי הצדיקים מהחכמים הקודמים הפוסקים הדינין הכוללים ויטה אותם לצד אחד לאמר אין זה דומה לזה כי אם לזה וכיוצא. וכבר היה דין בין שני אנשים ושאלו מפי חכם וחסיד שבדור שהיה קרוב לאחד מהם ואמר הדין עם פלוני אבל מה אעשה שאני קרובו ופסילנא לדיניה היה שם אחד מתלמידיו שהיה קרוב אל השני ואמר לו הלא למדתנו רבינו שהקרוב הוא סומא בדין ושתק. והנה ודאי התלמיד השיב כהוגן והרב שתק כהלכה ונמצא אח"כ כדבר התלמיד. וכמה יש לאדם להזהר שלא לשפוט כי אם בדבר שיהי' דעתו שוה לשתי הכתות בלי שום נטיה כלל וכמו שאמר המשורר משפטיך שויתי (תהילים קי״ט:ל׳) כי כל זה בכלל הצדק הכולל הטבעי שאמרנו. אמנם על הצדק המיוחד אל בעלי השכל הוא מה שאמר צדק צדק תרדוף למען תחיה שתרדוף אחרי צדק יפה הימנו שהוא צדק צדק והכוונה צדקו של צדק זה המיוחד ועל דרך שאמרו כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה (שבת י':) והוא ענין נכבד מאד אשר יבאר ענינו בהרדפת הענין באומרו כי יפלא ממך דבר וגומר על הדרך שביארנוהו יפה בפרשת יתרו שער מ"ג ובמשפטים שער מ"ו. ואמר למען תחיה וירשת את הארץ על דרך שאמרו לא חרבה ירושלם אלא על שדנו בה דין אמת (ב"מ ל'.) והוא לפי המשפט הכולל אשר אינו לאמתו ולפי שזה אי אפשר להיות כי אם על פי דיינים כשרים מומחים ובקיאים בדינין כמו שאמרו חז"ל (גיטין פ"ח:) לפניהם ולא לפני עכו"ם לפניהם ולא לפני הדיוטות (ב) לזה סמך שלשה אזהרות תכופות שהם דוגמת הפסולין לדין כי ההולך לפני ערכאות הכותים הוא שוה לנוטע אשרה אצל המזבח ואף שידינוהו בדיננו והמשים דיין הדיוט ועם הארץ כמקים מצבה אשר שנא יי' והדן בדבר שיש לו נטיה אף על פי שיהי' חכם ובקי הוא כזובח ליי' שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יי' וגומר וכבר נזכרו אלו העניינים כלם שם בשער הנזכר דרוש אותם משם: