עקידת יצחק · פרק צ״ד, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

א טעם אומרם ז"ל (תענית ט'.) עשר בשביל שתתעשר שאם מטבע הדבר הוא נראית בהפך ואם מדרך ההשגחה יראה שאינה עצה נכונה והרי אמרו לא יאמר אדם הריני לומד תורה על מנת שאעשיר (נדרים ס"ב.) והוא הדין לכל שאר המצות בלי ספק: ב בנגוד הכתובים האומרים אפס כי לא יהיה בך אביון וגו'. כי לא יחדל. ג מה שנראה שתלה הכתוב מתנת הצדקה באומרו כי לא יחדל אביון וגו' שנראה שאם יונח שנאמר שיחדל בשום זמן שלא יצוה עליו אפילו בזמן שימצא עד שהוצרך רש"י ז"ל לומר לכך אני משיאך עצה טובה שגלגל הוא שחוזר בעולם (שבת קנ"א:): ד אומרו והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן ודרך כל המפרשים ז"ל ידועה: ה אומרו כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים ודרך המדרש (קידושין ט"ו.) ידועה ג"כ יענינים אחרים יתבארו לפי דרכנו:
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.