עקידת יצחק · פרק צ״ג, ו׳

והנה לפי שהגיע משלימות התורה האלהית להישיר אותנו משלשה פנים אלו שהם עקרים ששלמות האדם תלוי בהם לזה נמצאו לה ג' שמות מפורסמים מורים עליהם. וזה כי בבחינת היותה כנגד כל הפתויים והסכנות והאסורות נקראת חיים שנאמר כי היא חייכם (דברים ל"ב) עוד כי היא חייך (שם ח') עץ חיים היא (משלי ד') כי מוצאי מצא חיים (שם ג') וזולתם. ובבחינת היותה כנגד כל הפתויים והאונאות נקראת תורה כי היא המור' דרך לפני כל אשר נעלם ממנו דבר והיא כעינים לכל מי שהוא סומא בכל ענין שאין רעתו נגלית ונכרית לעין כל. אמנם בבחינה השלישית והיא להרחיק האדם מהדברי' הרעים אשר הוא מוטבע בהם אם בטבע אם בהרגל נקראת מוסר נאמר וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יי' (דברים י"א) מוסר ה' בני אל תמאס (משלי ג') וזה שהיא מעתקת האדם מפחיתות מדותיו הנמשכות אחר טבעו כאשר יעש' האדם את בנו האוהב אותו. וכן אמר הכתוב וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יי' אלהיך מיסרך (דברים ח') ואלו הג' שמות כללן שלמה בפירוש בפסוק אחד אמר כי נר מצוה ותור' אור ודרך חיים תוכחות מוסר (משלי ו') אמר שהתור' ומצותיה הם נר ואור לנתיבות האדם להישירו אל הדרך הישר שלא יכשל באשר לא ידע כמו שכתב דוד ע"ה נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי (תהלים קי"ט) ויתכן שכוון שלמה בזה במה שהמשיל המצוה לנר והתור' לאור כי המצוה החלקית היא במדרגת הנר העשוי לקבל האור מבלי שידליקוהו כענין ועשית נרותיה שבעה (שמות כ"ה) שאפילו מקום הנחתו קרוי נר אמנם עיון התורה בכלל נקראת אור הנאחז בנר ההוא. והוא האמת הברור כי המצוה היא הכנה להאחז השכל באור יי' ואיך שיהי' הרי השם האחד. ועל השנים אמר ודרך חיים תוכחות מוסר והרי הוא מבואר כי הנה אלה הם עניני הזריזות וההזהר אשר לפיהן יקרא האדם יודע וזריז ועל ידם יושלם בו הכח הבחיריי לגמרי מה שלא יהי' כן זולתם כמו שאמרנו ראשונה.