עקידת יצחק · פרק פ״ו, ד׳

שיעור האשם המושב לכל חוטא הנה יהי' לפי הרשע המשתתף במעשהו. אמות המשפט הזה הוא מבואר מנפשו כי כמו שהשבח והשכר המגיע מהמעשים הטובים ישוערו לפי מה שנשתתף מהשלמות והתמימות בדעת העושה אותם כן המעשים הרעים ישוער גנותם וענשם כפי הרשע המשתתף בעשייתם. אמנם הענין הראשון ביארו התור' באומרו ושמרתם ועשיתם (דברים ד׳:ו׳) ואמרו ז"ל ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו (עיין רש"י ועיין מזרחי פ' ואתחנן). אמר כי כשישכילו המעשים אשר יעשון ויתבוננו עליו בכל בחינותיו אז יקרא מעשה כמשמעו כי על זה הענין נקראו העליונים עושים כמו שאמר עושי דברו לשמוע בקול דברו (תהלים ק"ג) וכן אמר בסוף ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון (דברים כ״ט:ח׳) והכל כדי שיקרא מעשה על דרך האמת כי העושה בזולת זה אע"פ שיעש' הוא במקרה וכמ"ש חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי לפי אחד הפירושים שכתבנו שם וכבר נתבאר זה אצלנו יפה במעשה העקידה שער כ"א ובנעשה ונשמע שער מ"ז: