עקידת יצחק · פרק פ״ג, ז׳

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וגו'. כבר אמרנו טעם זה היתה לפי' חז"ל. אמנם לפי הפשט יראה כי לפי שלסוף תהיה הכוונה לומר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם מה שלא נתכהן עד הנה לזה חוייב לייחסו אל אהרן הכהן כלומר שישוב אל השרש אע"פ שנולד אחר שנמשח אלעזר אביו. וכבר כתבנו טעם השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם כי היה ראוי שתסתלק החמה מעליהם בכלל יען המצא בתוכם מי שנתעורר אל קנאת השם ית' על השיעור ההוא ולזה ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. ולזה הנני נותן להם בעבורו את בריתי שלום ולא יהיה עוד בבני ישראל נגף והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וגו'. ירצה כי מוסף על מה שנתן לכל ישראל שלום בעבורו תהיה לו לעצמו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. אמנם תהיה לו הכהונה בעצמו תחת אשר קנא לאלהיו כי המקנא על זה האופן ראוי הוא לכהונה גדולה בלי ספק. אמנם תמשך הכהונה לזרעו אחריו להיות להם זאת השררה בתוך בני ישראל תחת מה שכפר עליהם עכשיו כי מי שכפר עליהם עכשיו בשעת האף והחמה יזכה לכפר עליהם זרעו תמיד. ושם איש ישראל המוכה וגו' כתב רש"י ז"ל במקום שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי והגנאי הוא מה שסמך פירושו באומרו נשיא בית אב לשמעוני לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון כלומר שלא היה נשיא אלא לאחד מחמשת בתי אבות. ד"א להודיע שבחו של פנחס שאע"פ שהיה לו נשיאות זה לא מנע וכו'. ומה שיראה שהוא צורך הספורים הנמשכים כי במה שהודיע מי הוא האיש המוכה ידענו הסבה אשר אליה חסרו שבט שמעון במספרם הסמוך ממספרם אשר ספרם בתחלת הספר כל השיעור ההוא ובשם האשה הודיע טעם מלחמת מדין ואשר צוה לצרור אותם כמו שפירש כי צוררים הם וגו' ועל דבר כזבי בת נשיא מדין וגו'. והנה על כל פנים סמך הכתוב השכר הטוב הנתן לפנחס על קנאתו זאת אל העונש אשר השיג את החטאים האלה בנפשותם כלומר זאת תהיה מגפת האנשים החטאים אחר תאותם וזאת נחלת עבדי יי' וצדקתם. ובספרי (פ' בלק) ובתנחומא וישב ישראל בשטים רבי עקיבא אומר כל פרשה שסמוכה לחבירתה למדה הימנה ר' אומר יש פרשיות סמוכות ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב כיוצא בו אתה אומר ובת איש כהן כי תחל לזנות (ויקרא כ"א) והכהן הגדול מאחיו (שם) וכי מה ענין זה לזה אף הוא נשרף משל למה הדבר דומה כו' לקטרון + שהשלים שניו ולא שמש פלומפומון + שלו כו' כך בת כהן שזנתה יוצא כ"ג לפניה ואומר לה אלו עשית כדרך שעשו אמותיך זכית שיצא ממך כ"ג כיוצא לזה ועכשיו אבדת נפשך ואבד כבודך כו' כיוצא בדבר כו'. הנה שדרשו סמוכים ורחוקים לענינים אלו. ודי בזה לפי הכוונה בזה החלק: