עקידת יצחק · פרק פ״א, ח׳

האמנה כי יש לדקדק על המעשה הזה לפי זאת הכוונה ג' ענינים. האחד כי אחר שהיה גלוי וידוע לפניו יתברך את אשר יענה מלך אדום עזות לאמר לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ולסוף יטה ישראל מעליו כי לא יתן להם רשות להלחם עמו למה הסכימה דעת עליון לשלוח אליו מלאכים לאמר אעברה בארצך הרי זה פועל בטל וזאת השאלה עצמה תפול על מלך מואב כפי מה שספר יפתח עליו וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה (שופטים י"א) הנה לא היה נאות השליחות כפי הנאמר רק בסיחון מלך חשבון. והשני למה לא שלח אצל עוג כמו ששלח אל סיחון איפשר שאם שלח אליו היה שומע לתתם עבור בגבולו כי הוא חשב שהמה באים בארץ לכבשה ואם לא ישמע יהיה ענינם שוה לענינו של סיחון. והשלישי למה א"ל האלהים למשה במלחמת עוג אל תירא אותו היה יותר ראוי שיאמר לו כן במלחמת סיחון שהיא היתה ראשונה כי הנה אחרי כן כבר נפל פחדו: