עקידת יצחק · פרק ע״ח, ג׳

מן המלאכה ומהטבע גם מחכמת התורה האלהית מצינו שהדבר כל עוד שהוא יותר חמור ויותר הכרחי צריך להשתדל אצל קיומו השתדלות יותר חזק מהמלאכה כי מלאכת הנהגת הצבא שהיא רבת המלאכות מקפדת מאד על שמירת האיש הראשיי אם שלא יצא תמיד בצבאותם ואם בצאתו מוקף ומשומר מחייליו וצבאות גבוריו וכל יתר עניניו. הלא תראה מה שנאמר בגבורים השלמים אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל (שמואל ב כ״א:י״ז) וזה מפני צרכם אליו תכלית הצורך כי מי כמוהו יעצור בעמו וכן אמר לו במלחמות אבשלום לא תצא כי אם נוס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימיתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמונו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור (שם י"ח). ירצה לא תצא אתנו כי אחר שהם עשרה אלפים כמונו אם נוס ננוס לא ישימו אלינו לב לרדוף אחרינו להשיגנו כי לא יפחדו שנחזור אליהם להלחם בם כי יובטחו ברבויים שכל זמן שנשוב להלחם בהם יניסו אותנו בנקל וכן אם ימותו חצינו מזה הטעם עצמו לא ישימו אלינו לכלותינו. אמנם אם ידעו שאתה יוצא עמנו בין כך ובין כך ירדפו אותנו ולא ישובו עד תפשך כי ידעו כי אתה ראש העם וראשו ככלו לכן טוב שתכבד ותשב לשמור את ראשך כי תהיה לנו מעיר לעזור בשמירתך ולקלוט הנשארים או הנשים מהמלחמה. וכן הטבע גם הוא יקפיד מאד על שמירת האיבריים הראשיים תכלית ההקפדה כמו הלב והמוח והכבד לשום מושבם על הצד היותר נאות שאיפשר בענין שמירתם מוקפים מאיברים גסים או עצמות חזקים כל מה שצריך לחזקם ולקיומם ובריאותם וגם משתדל מאד לדחות מעליהם כל נזק וכל חלי ונגע שאיפשר לדחותם להיותם איברים שהחיות תלויה בהם מזולתם. בלב הוא מבואר אמר הכתוב מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים (משלי ד'). ועל המוח נאמר שומר לראשי אשימך כל הימים (שמואל א כ״ח:ב׳) וחייבתם את ראשי למלך (דניאל א׳:י׳) דמו בראשו (יהושע ב׳:י״ט) ועל הכבד נשפך לארץ כבדי (איכה ב׳:י״א) עד יפלח חץ כבדו (משלי ז׳:כ״ג) כי כל אלו כנויים אל המיתה או ההריגה: גם התור' האלהית החמירה מאד בענינים החמורים אשר הם עקרי התורה והאמונה והם אצל התור' במדרגת הלב והמוח והכבד בבעלי חיים כמו שהוא הענין בקיום מציאות השם יתעל' ואיסור הע"א אשר אצל אלו הענינים הופלג השתדלות העיונים הפלוסופיים תכלית ההשתדלות במופתיהם החזים יותר מכל מיני הדרושים מצד היותו העיון היותר הכרחי והיותר חמור מכלם. ולזה הרבתה התורה בכל מקום להורות על אמתת מציאותו אם באותות ומופתי המצריים ואם בכל מקום שהתמידה לומר אני ה' אלהיכם. ולזה שמו תחלת הדבורים במעמד הנכבד והנורא אמר אנכי ה' אלהיך וגו' (שמות כ׳:ב׳) ותקבע כמה מצות על זה העקר כמצות שבת והמועדים שהם מורים על חדוש העולם ויכלתו המקיימים אמתת מציאותו ומזהרת עליהם כמה פעמים. ובהפלגת עונשים גם תקפיד מאד לקבוע אמונת השכר והעונש מפני שהוא יתד שכל המצות המעשיות תלוים בו. וכרת על זה כמה בריתות כמו שהוא בברית אשר בתורת כהנים (ויקרא כ"ו) ובמשהה תורה (דברים כ"ח) וכן בכל כיוצא באלו הענינים תקפיד עליהם להיותם ראשיים או הקרבתם אליהם והוא מבואר וסדר עשרת הדברות יוכיח מאד על סדורים במעלה והכרח.