עקידת יצחק · פרק ע״ה, ו׳

א אומרו ויהי העם כמתאונני' רע באזני ה' וישמע ה' מה שמועה שמע ולמה לא פירש הכתוב ענין תנואתם. ועוד אומרו אחר כך והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאו' וישובו ויבכו גם בני ישראל כי היכן בכו תחלה שיצדק עליהם זה: ב אומרם מי יאכילנו בשר וגו' ואחרי כן אמר משה מאין לי בשר לתת לכל העם הזה וגו'. וכן התקדשו למחר ואכלתם בשר. והלא מתחלה נתן להם השלו שנאמר בפרשת המן ותעל השלו ותכס את המחנ' (שמות ט"ז) ומשם ואילך לא נמנע מהם כמי שאמר הכתוב זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב׳:ז׳) ומה שכתב הרמב"ן ז"ל שלא בא להם לשובע והיו גדוליהם לוקטים אותו וכו' ככתוב בפירושיו כבר כתבנו בפרשת המן שער (מ"א) מה שישיגנו מהריחוק. ג אמרם זכרנו את הדגה אשר נאכל וגו'. פתח בבשר וסיימו בדגים ובמיני ירקות ולא עוד אלא שסיימו ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו: וכי שוטים היו שהיו מחשיבין הדברים הפחותים ההם יותר מהמן. ועוד מה טעם הזכירו הנה והמן כזרע גד וגו'. שטו העם וגו'. ועוד ששינה תאריו במה שנזכר בפרשת המן והמן כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש ומה ענין וברדת הטל וגו'. ד למה מנע משה עצמו לבקש על שאלתם זו כמנהגו ונעש' להם קטיגור לומר האנכי הריתי את כל העם וגו'. ועוד דהאי קרא לאו רישי' סופיה היה לי לומר כאשר ישא איש את בנו או אשה את בנה או שיאמר האומן אנכי לכל העם הזה כי תאמר אלי וגו': ה מה צורך אסיפת הזקנים לספוק הבשר כי אם שאל משה להקל מעליו טורח משאת העם יודע היה כי אין מעצור ליי' לעשות את אשר חפץ: ו אומרו לא יום אחד תאכלו ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם למה תהי' כזאת מאתו יתעלה כי מי בקש זאת מידו. ועוד שאם יאכלו חדש ימים איך אמר שלא יאכלו יום או יומים או חמשה או עשרה ימים. ודברי הרמב"ן ז"ל דקים ודחוקים. ועוד שוטים היו שקבלו מתנה זו בסבר פנים. ולא עוד אלא שהתמידו אכילתן ממנה זהו דבר של תימא ופלא גדול: ז מאמר משה שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן להם וגו' כמו שכתבנו ראשונ'. ועוד אומרו העם אשר אנכי בקרבו וכי עתה ידענו שהוא בקרב העם ההוא: ח במאמר היד יי' תקצר עתה תראה היקרך דברי כי מה המקרה היה אשר יקרה למשה בכל זה היה לו לומר היקרם דברי אם לא: ט מה דעתו של יהושע באומרו אדוני משה כלאם ומה ענה אותו משה באומרו המקנא אתה לי מי יתן כל עם יי' נביאים כי יתן יי' את רוחו עליהם כי הם דברי מותר שהרי כל הנביאים ברוח יי' מתנבאים: י כי למה נקרא זה הבשר בשר תאוה יותר משאר הדברים אשר התאוו אליהם והספיק להם והלא נאמר מתחילה מי יתן מותנו ביד יי' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע ולא נקראו אז העם המתאוים. ועוד כי היה לו לומר כי שם קברו את העם אשר התאוו לא המתאוים שכשנקברו כבר פסקה תאותם. ונבא אל הפירוש: