עקידת יצחק · פרק ע׳, ה׳

הנה שדי בזה והותר לאמת מציאות זה הטוב הרוחני מהתור' האלהית כפי טבעו ולברר שזאת התור' לא לבד הית' הכנה והזמנה כמו שאמרו אנשי זאת הכת אלא שהיא ההכנה והשלמות אשר לא הוצרך אליה עוד שלמות צורה אחרת חלילה. האמנה כי במאמרם זה יש שתי תשובות נצחות. האחת כי אם זאת התור' אשר בידינו לא הית' כדאי להנחיל אנשיה היש ההוא הצפון לנפשות לגריעות דעותיה מצותיה הישרותיה יתחייב שהדת אשר תייעד אותם תהי' שלמה ממנה בכלם ועינינו הרואות שתורתנו הקדושה כללה תכלית האמיתיות השכליות בדעות ובאמונות האלהיות אם במציאות האל יתעל' אחדותו ידיעתו קדמותו יכלתו והשגחתו ובכל תואריו ובמציאות המלאכים והנביאים והיותו הוא יתברך סבה ראשונ' לכל הנמצאות רצוני שהוא עשה הכל כרצונו וחפצו ובמדת טובו יתנהג העולם תמיד שכל אלו הם ענינים שכליים לא הגיעו אל אמתתן דרך החכמות האינושיות והיא גם היא אשר זרזה תכלית הזירוז מן המדות הפחותות והרחיקה בעוצם ההרחקה המעשים המכוערים הגופיים ונתנה רסן יראה וענוה על פני מקיימיה בכל מעשיהם אשר יעשו במאכליהם ובמשקיהם בשכבם ובמקומם ובמלבושיהם וכשרות זיווגיהם וטהרת נשותיהן והרחקת טומאותיהן כל צרוע וכל זב וכל טמא ומיאוס דברי העולם והבליו ויתר הדברים הנכללים בספר הזה וזולתו אשר עליהם אמר (שמות י"ט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ובכל מקום מכרזת ואומרת (ויקרא י"ט) קדושים תהיו כי קדוש אני יי' (שם י"א) והתקדשתם והייתם קדושים כי הנה הקדושה הזאת באמת היא קירוב הנפש אל הדבקות האלהי בחיים כל שכן אחר הפרדה כמו שאמרנו הנה שלא ימלט משינתן הטוב הרוחני חלף מעשים נאותים או שלא ינתן. ואם ינתן חוייב שינתן ליותר שלמים ואם לא ינתן גם לנו גם לכם לא יהי'. השנית כי נשאל להם ונאמר זה החסרון אשר אתם מניחים בתורה הנתונ' בסיני אם היה יכול האל יתעל' אז להשלימו או לא אם תאמרו לא הנה הוא חסרון ביכלתו חלילה לאל. ואם הוא יכול עליו הנה לא ימלט משיהי' זה החסרון לאחד מג' סבות. אם לכילות הנותן שלא נדבה רוחו אותו לתתה שלמה בפעם הראשונ'. או לחסרון האמצעיים שלא היו ראויים לתתה על ידם. או לפחיתות העם המקבלים אותה שלא היו הגונים אל יותר שלימה ממנו. והנה לכילות הנותן א"א כי האל יתעל' טוב ומטיב לכל ולא ימנע טוב מבעליו. ואם באמצעיים כבר באה הודאת בעל דין. נשאר א"כ שהחסרון הנמצא בכלל העם מנע הטוב מהם לבלתי קבל אז רק ההכנה לבד. ומי יתן ואדע לאי זה עם כוונה החכמה האלהית לתת אותה ההכנה אם לעם ישראל אשר קבלוה או לזולתם. הנה באמת תורת יי' תמימה מכל צד ורוב דברים מאלה וכאלה לא יעיקוה ולא יטילו בה שום מום כלל האמנם כי המעיק הגדול אשר יעמוד כנגד אנשיה והשטן אשר יסתום פי טענותיהם הוא אורך הגלות העצום והמשך הזמן הרע והמר אשר הסתיר פניו האל יתברך מעמו ומארצו ונחלתו אשר זה מחליש כחנו ומחזיק ידי כל נושקי רומי קשת כנגדנו ואם זה הוא חלישות כח ורפיון דעת מהביט אל הכתובים הבאים בתור' אשר ידברו באלו הענינים למרחוק ולאחרית הימים הנה התור' האלהית חששה לזה וייחדה תשובות אמתיות ונכוחות בזה בפרשת כי תוליד בנים (דברים ד') ובא ביאורה שער פ"ח ב"ה. ודי עתה בכוונתינו עם זאת הכת השניה עם מה שתצירף אל קצת מה שנזכור בדבור עם הכת השלישית כמו שיבא.