עקידת יצחק · פרק ס״ז, ס״א

ובליעל כקוץ וגו'. אחר שביאר יתרון הטובות האמתיות ומעלתן על המדומות בשאלו הן כאור בקר יזרח שמש ואלו כבקר עבות ואלו הן ערוכות בכל ושמורות ואלו להפך הנה לבאר זה יותר המשילם אל קוץ מונד והוא הידוע שגנבתו סופה בימי הקיץ והולך ומתגלגל בעגול תמונתו נע ורד הנה והנה והוא הרע שבקוצים אשר אם יקח האדם ממנו ובא בכפו ונקבה ואמר כי כן הם אלו הטובות אשר שמם הראוי הוא בליעל כלומר בלי תועלת כי הן כקוץ מונד היום בבית פלוני ומחר בבית זולתו וכמו שאמר (שבת קנ"א:) גלגל הוא שחוזר בעולם. והרי הוא הפך השמור שזכר בטובות האמתיות. אמנם הפך מה שאמר ערוכה בכל ביארו בהמשילם אל הקוץ המזיק ואמר ואיש יגע בהם ימלא ברזל וגו'. כלומר שהרוצה ליהנות בהם יצטרך אל כלים ותחבולות להמלט מנזקם. והטוב והראוי לישמר מהם ששרוף ישרפו במקומותם כי מי ומי יכול לעמוד בשמוש בהם כפי השיעור הראוי לבלתי יחטא ועל זאת התפלל החכם (משלי ל׳:ח׳) רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חקי כמו שנתבאר שער כ"ד. ויתכן שרצה בזה לתאר קוצר זמן האנשים הרודפים אחריהם כי מעט אשר יהיו לפניהם בקיום. אמר כי בני בליעל אשר יכוונו אל תכליתם האחרון הנה הנם עמהם כקוץ מונד כלהם אשר לא יתעכב הפסד אישיו יותר ממה שיעמוד אדם על קבוצם בכלי ברזל ועץ חנית אבל אחר שהשתדל בקיבוצם מעט בנקל ישרפם שם במקום קיבוצם. ועל דרך שאמרו חז"ל (סנהדרין ע"א:) הכנוס לרשעים רע להם ורע לעולם ופזורם טוב להם וטוב לעולם כי כשמתקבצים יקבל העולם נזק מהם ולבסוף הם כלים מעצמם כי הרע מפסיד את עצמו. וכמו שאמר במקום אחר אל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזמות הרף מאף ועזוב חמה אל תתחר אך להרע כי מרעים יכרתון וגו' (תהילים ל״ז:ז׳-ט׳). ירצה אל תתחר להטפל עם אישים פועלי און הבוחרים באלו ההצלחות המדומות כי איש כזה אם יום או יומים יעמוד לא יתקיים זמן רב הרף מאף ועזוב חמה שאינה מתחברת עם האף לעולם כי אם להרע לאויבי ה' שנואי נפשו לפי שהמה שלוחי בית דינו כמו שאמר (דברים ט׳:י״ט) כי יגורתי מפני האף והחמה כי אמר ה' וגו'. וטעם חבורם כי מרעים יכרתון בלי ספק וקווי ה' המה ירשו ארץ החיים אחוזת עולם. ועל כל פנים נתבאר מתוך פרשה זו הסכמת דוד המלך אל מה שרצינו אליו בכוונת הקודם מהמשפט אשר הקדמנו והוא היות עקר אמונת השכר והעונש בהתרפות בעסק וההשתדלות באלו הענינים המדומים ופריקת עול מלכות העולם מעל צוארי האנשים והטיל עליהם מעט מהטורח בעבודה האלהית בהשען על אמונתו כי יגדיל לעשות.