עקידת יצחק · פרק ס״ז, י״ד

וזהו השבח שסדרוהו חז"ל בתחלת המאמר שאמרו יתעלה שמו של הקב"ה שהוא משלם וגומר וכו'. ובסוף אמרו בא וראה מה כתיב יום תרועה יהיה לכם לי לא נאמר אלא לכם וכו'. והיה השבח אם על עצם החסד בעצמו ואם על ההודעה ממנו ועל שני הענינים אמר המשורר אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי כי מצד שהוא מסכים וגומר עמנו על זה האופן נקרא אלהים עליון על דרך שאמר (שם ק"ח) כי גדול מעל שמים חסדך כמו שכתבנו והוא מה שנמנו וגמרו שהוא משלים וגומר עם ישראל מה שהם עושים כוונו שיהיה לשון גומר משני העניינים יחד. וזה מה שרצינו אליו בזה הענין הנכבד המשותף לכל הזמנים ולכל המועדים אשר בעבורו נאמר מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש. אמנם מענין הספרים ומכתות המליצים זכות וחובה יתבאר במקומו בפרק החמישי ב"ה. ומעתה נבא אל המשך הדבור בכל אחד מהמועדים המיוחדים כל אחד לעניינו כפי מה שיעדתי עליהם בפתח דברי שעליהם נאמר אלה מועדי ה':