עקידת יצחק · פרק ס״ג, י״ג

זאת עבודת היום איום ונורא הוא ע"י הכהן הגדול והקדוש בעם ה' אשר נעשה יום זה שליח ומלאך אלהים לבוש הבדים להיות על ידו סליחתנו וכפרת נפשותנו וכבר אמרנו ראשונה כמה תועלות נמשכים אל כללינו מהשכילם בענין שליחותו להקרא כלם כהני ה' ושלוחיו כמותו וחזקה שליח עושה שליחותו ועתה אומר כי ממעשה עבודתו וחליפותיו נלמוד למוד נפלא אל מנהגי האדם השלם וחליפות עניניו לשבח כל ימי צבאו כמו שאמרו רז"ל (שבת קי"א.) אי זה הוא חכם היודע בחלוקו להפכו כי חכמה גדולה היא להפוך אדם מדותיו ומנהגיו הראשונים הדבקים אל טבע בשרו כאשר ידבק החלוק אל מתני איש ולהחליפם בטובים מהם והם הישרות הלמודים התוריים ואם שבראשונה יהיה מה שירצהו מצד טבעו מתחלף מאד מהם תספיק חכמתו להדריכם בשיהיה הרבה ממה שירצהו משתתף אליהם ואם שינגד בקצת עד שבסיף יהיה רצון טבעי ולמודו אחד בעצמו ולא יטע כלל ונמצא חלוקו כלו הפך לבן טהור. וכל זה אנו למדים מעבודת הכ"הג היום עם חליפות בגדיו שהרי אתה רואה בתחלת היום הוא עת בוא חליפתו מבגדי עצמו אל בגדי זהב לעשות קרבנות התמידין והמוספין אשר הוא כנוי קרוב מאד אל היציאה מהשווי המיוחד לעצמו אל קצה היתרון אשר ישמש בו אל העניינים הזמניים התמידים והמוספים. אמנם בא עליו הצווי להעתק מהם אל בגדי הבד אשר הם כנוי קרוב אל הנטיה אל הגבלת החיים והנקיות השלם בכל התאוות והתשוקות ופעולותיהם אשר בהם יבואו אל הקדש פנימה לא בזולתם. וכשנעשה זה האופן מהלמוד הנה הוא חוזר לבגדי עצמו לקרות בתורה כמו שאמרנו וזהו ענינו הראשון שאחר שבא אל האדם הלמוד על זה האופן הנה הוא חוזר אל בגדי עצמו. אמנם משם ואילך יהיה בענין אחר טוב ממנו וזה כי הוא חוזר ולובש בגדי זהב וישמש בהם בקצת ענינים תמידיים בהקרבת תמיד של בין הערבים. אמנם כבר ישתף בהם הרבה מעבודות יום הכפורים ובעשיית עולתו ועולת העם הבאים עם החטאות הפנימיים ולא עוד אלא שמקריב אימורי פר ושעיר שהם החטאות עצמן וזה מה שיורה תקון עצום בפעילותיו. והנה אחרי זה אינו חוזר אל בגדי עצמו כבראשונה אבל לובש בגדי בד קדש שניים שעשה לעצמו להכנס ולהוציא כף ומחתה לומר שכבר נהפכי לו בגדי עצמו לבגדי לבן הראוים לבוא בהם אל הקדש פנימה עד שאם חוזר עוד לבגדי זהב מעט הוא שישמש בהם בענינים הזמנים גם מה שישמש יהיה בענינים קלים וקרובים אל האמיתיים כמו שהכהן הגדול לא ישמש אז בהם אלא לקטרת הסמים והעלת הנרות שהם עבודות פשוטות ונקיות יותר. והנה אחר כך חוזר אל בגדי לבן שיוצא בהם בשלום מן הקדש הלא המה הוראות עצומות ילמדם כל בעל נפש מעבודות האיש האלהי הזה לבוש הבדים הממונה לשליח בין יי' ובין עמו ביום הזה הנבחר אשר עליו נאמר (מלאכי ב׳:ז׳) ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יי' צבאות הוא וכל העם כאחד או השרידים בהם כהני ה' יקראו משרתי אלהינו יאמר להם. וזה מה שיספיק למה שכווננו אליו במאמר (אבות פ"א) על העבודה: