עקידת יצחק · פרק נ״ה, י״ח

וזה הענין עצמו אשר צוהו חז"ל ויחסוהו אל זאת המלאכה האלדית במאמר שזכרנו ראשונ' אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתם לי משכן של יריעות וכו'. וזה שכבר ביארנו שם כי היריעות ההמה היו רושם נפלא לגרמי השמים הגלגלים אשר עליהם נאמר (תהלים ק"ד) נוטה שמים כיריעה. ונאמר (ישעיהו מ׳:כ״ב) הנוטה כדוק שמים וגו'. והכונה כי במה שידעו ויכירו ראשונ' כי הוא יתעלה חדש העולם בנדבת לבבו ורצונו כמו שהמה עושים המשכן ההוא מאת כל איש אשר ידבנו לבו כמו שאמרנו שם וכמו שהפליג לשבחם הנה בזה הענין באומרו ויבאו האנשים על הנשים וגו' ונאמר מרבים העם להביא עד שהעבירו קול במחנה לאמר אל יביאו עוד. ולא לחנם נכתבו אלו הדברים אלא להעיד ולהעיר על זה הענין המעולה הנה בזה יגן עליהם במה שיסדר עניני העולם ההוא המחודש לטובתם ולהנאתם להצילם מכל המקרים המתרגשים לבא כמו שנאמר (שם ד') וברא ה' על כל מכון הר ציון וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר כי זה מה שנתברר יכלתו עליו מאחר שחדשו כמו שפירש זכור ושמור. והנה בזה יגיעו להם מאלו העיונים השני תועלות אשר הגיעו מהעקר הראשון אשר לשבת והם הקרבת המושגים העליונים ותקנת קצור המשיגים. והנה האמונה והידיעה הזאת תחייב השלחת האדם על מעשיו ולדקדק על עצמו להרחיק מעליו פחיתות המדות ורוע התכונות הדבקים אל החומר והוא אומרו אתם עשיתם כפורת שהוא לשון כפרה וקנוח המעשים המגונים כי ירצו להדמות אל מלאכי עליון המצויירים על קצות הכפרת שהם נקיים מכל חטא. ולזה הבטיחם שיעלה בידם מן התועלות מה שיזכו בו שלעתיד יבוקש את עון ישראל ואיננו (ירמיהו נ׳:כ׳) ועוד וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' (יחזקאל ל״ו:כ״ה). והוא באמת תועלת תקון האדם ויושרו מנטייתו אחר טבעו ומזגו שהוא המעכב הרביעי שזכרנו בסדר המספר אשר ספרם דוד המלך ע"ה (תהלים קי"ט אות ד') ומשם ימשך האדם להכנע אל למוד התורה והמצוה אשר עליו אמרו אתם עשיתם לפני שלחן והוא הפנאת עצמם מעסקיהם והזמנתם אל שלחן התורה האלהית שהוא ענין השבת הראשון שאמרנו כי השלחן ההוא אשר לפני ה' כך הוראתה להיות מסודרים לפניו שם מערכות הלחם האלהי תמיד כמו שנתבאר על כן בשכר זה אערוך לפניכם שלחן בכל הענינים הצריכים לצרככם להשלים אותה על צד היותר שלם שאפשר באופן שלא תרעבו ולא תצמאו ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים והוא עצמו המעכב הששי אשר זכרו המשורר. והנה על מה שיורה עליו השגת השלמות התלוי בענין השבת האמצעי והוא בלמידת התורה והמצוה אשר היא שקולה כנגדן אמרו אתה עשיתם לפני מנורה שכבר ביארנו שם היא ענין הדלקת נרות התור' אל מול פנים האלהיים כמו שנאמר (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה ותורה אור על כן יהיה שכרכם והיה אור הלבנה כאור החמה וגומר (ישעי' ל'). והכונה שישיגו האנשים ההשגות בלי אמצעיים כי הלבנה עד עתה היא משגת אורה על ידי החמה ולעתיד לבא יאמר שיהי' אורה כאור החמה בלי אמצעי והוא עצמו ענין הסרת אורך ההצעות שהיה המעכב השלישי בסדר המשורר. והנה על הענין האחרון אשר הוא תכלית הכל ועקרו והוא ענין השבת השלישית יום השבת הגדול והעונג המוחלט אמר אתם עשיתם ארון אשר התורה נתונה בו והוא השקפתכם בכל מעשיכם אל הטוב הנפשיי אשר הוא תוכיות כל העסקים הנאותים ותכליתם כענין שהתור' היא נתונה בתוך כל הבנין הזה ובפנימיות הכלים המקודשים כענין הנפש הנתונה ברוח החיוני אשר בלב הנתון בתוך הגוף אף אני אשלים על ידכם בהשלים לכם הנופש והמרגוע ההוא לעולם הבא שכלו שבת בהשקפתו ובערכי יתיאשו האנשים השלמים מכל שאר העסקים המותריים אשר עליהם יוציאו זמנם שהוא המעכב הגדול אשר זכרו המשורר ואשר נצחו אותו מעט מזער מהקדושים אשר בארץ המה. והנה עם זה יכלול זה המאמר כל מה שכתבנוהו מעניני השבת ותועלותיו בג' הפנות התלויות בו וצרופם עם מלאכת המשכן וסודו אשר צרפה אותם התורה בדבריה זה פעמים כנזכר. ובזה נשלם מה שרצינו אליו מזה החלק: