עקידת יצחק · פרק ה׳, ט׳

אך אמנם הדרוש הזה ראיתיו במחלוקת חכמי מדרש ובילמדנו (פ' תזריע) אמר אחור וקדם צרתני (תהלים קל"ט) ריש לקיש אומר אחור למעש' בראשית וקדם למעש' יום ראשון רבי אלעזר בן פדת אומר אחור למעש' יום הששי וקדם למעש' יום הששי. הנה באמת יראה שריש לקיש אומר כי האדם עם שנברא הבריא' הפעליית אחור לכל הנמצאים השפלים שהוא אחור לכל מעשה בראשית קדימת מחשבתו היתה אפילו למעש' יום ראשון כלומר שהכל נברא לו ולצרכו ותחלת המחשב' סוף המעש' וכאלו הוא קדם למעשה יום ראשון וכל ששת ימי הבריא' וע"ד שאז"ל (ב"ר פ"ח) אלפים שנה קדמה תורה לבריאת העולם שנבוכו רבים בכוונתם. ואמנם יראה שירצו שכיון שהעולם לא נברא אלא בשביל התור' כמו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ וגו' (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ואמר (ב"ר פ"א) בראשית בשביל התור' שנקראת ראשית. הנה כל אותו הזיין שנמשך מבריאת עולם עד אברהם אבינו שהוא החל לקיים התורה הזאת ומציותי' כמ"ש הכתוב אשר שמע אברהם בקולי וגו' (בראשית כ״ו:ה׳). כל הזמן ההוא היה העולם כאלו אינו למה שעדין לא הגיע תכליתו וכמ"ש ז"ל תנאי התנה עם מעשה שמים וארץ שאם ישראל יקבלו את התור' מוטב ואם לאו הרי אני מחזיר אתכם לתהו ובהו (ע"ז ג'.) ולסבה זו קראוהו חז"ל לזמן ההוא תהו באומרם שתא אלפי הוי עלמא שני אלפים תהו שני אלפים תורה וכו' (סנהדרין צ"ז.) כי הזמן הזה היה בסך ההוא בקרוב מעט וכאלו התחיל להיות הויה אמתית מסוף האלפים והלא'. והנה ע"ד האמת התור' כל הזמן ההוא כבר קדמה למה שמאז התחיל להכין הדברים הצריכים לפרסומ' ולקבלת'. וכן הענין עצמו באדם כי הוא נמצא במחשב' משעה ראשונ' של בריא' והעולם כלו לא יצא כמעט מכלל תהו עד סוף יום ששי שנברא תכליתו. אמנם רבי אלעזר בן פדת היה אומר שלא היה האדם קודם במחשב' למעשה יום ראשון באשר נמצאו בו הנמצאים העליונים אבל שקדם למעשה יום ששי וזה כי לפי שבששי נבראו הב"ח אשר בארץ שהיא הבריא' היותר נכבדת שבשפלים זולת האדם לזה אמר שקדמ' מחשבתו למעשה יום הששי ואין צריך לומר לכל זולתו מהשפלים אשר נבראי לצורך הב"ח כמ"ש מצמיח חציר לבהמה וגו' (תהילים ק״ד:י״ד) ולא בא למעט אלא תקדימ' ליום ראשון והשני שבהם נבראו הנמצאים העליונים ולא רצה לומר אחור למעשה יום הששי וקדם למעש' יום השלישי כי לא נאה לדרוש כן אלא או אחור וקדם אל יום ראשון או אל כללות הימים. ואולי שלא כוון למעט אלא בריאת יום ראשון לבד בעבור שבו נבראו המלאכים כמו שפירשנו. ואולם נמצאו הרבה מאמרים לרז"ל במה שיחליטו בהם היות דעת ר"ל הוא הנכון מפירש בארוכ' במדרש (שוחר טוב תהלים קל"ט ע"ש) וחותם וכן הוא אומר אחור וקדם צרתני אחור שבו גמר וקדם שבו התחיל ועל כן פירשנו שהגרמים השמימיים נבראו בעבור האדם: