עקידת יצחק · פרק מ״ג, ז׳

והנה לפי שקדימת ההכרחי לחיים. הנה היא מחוייבת אל מה שהוא בהם על צד היותר טוב וכ"ש אל מה שהוא הכרחי אל השלמות האחרון האלהי כי על כן היה סדר הלמוד מחוייב להגעת השלמות האנושי כמ"ש החכם (משלי ח׳:ל״ג) שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו כי בלי ספק אם מהפכין ומפריעין הסדר להקדים הראוי לאחר יתבלבלו לו העניינים ויעמד לפניו חזות הכל כדברי הספר החתום ולא יעבור וישאר בקצורו וסכלותו כמו שאמר על כיוצא בזה (חגיגה י"ד:) פלוני הציץ ונפגע כי בקש לעבור ועמד העולם ככותל לפניו כמו שדרז"ל (ב"ר פ' ס"ח) על ויפגע במקום (בראשית כ״ח:י״א) ודאי איש כזה נוח לו שלא נברא: אמנם בבוא בעיוניו על הסדר הטבעי והקדימו הקודם בטבע כבר יפתחו לפניו השערים החצונים ויהיה אפשרי לבא מהם אל התיכונים גם אל השלישים: וכבר יהיו בהשקפה זאת אלו העיונים למיניהם בענין כתות מנגדות זו את זו על שלמות האדם ומציאותו. וזה כי הנה אלו ההנהגות אשר זכרנו מצד שהם הנהגות ביתיות ומדיניות לפי השתוף ההכרחי המפורסם אמנם הם היותר נאותים לאדם והם המקריבים אותו ונותנין לו מקום ואיפשרות להגיע אל שלימותו העליון בהשגותיו. אמנם העיונים אשר מצד השלמות האחרון לקושם וכבדותם בנפול בהם בתחלה יעמדו כנגדו ויסגרו הפתח לפניו ומבקשים לטורדו מן העולם אם לא שהיתה התורה האלהית פשרנית גדולה ביניהן להסכימם יחד אל מציאות האדם ושלימותו. כמו שכבר זכרו זה הענין במדרש בלשון צח מאד: