אמנם המין השני אשר כבר יצאה ההנהגה ממנו בעצמו אבל לא לזולתו לגמרי והוא בין אדם ואשתו ובניו ועבדיו ויתר קניניו אשר קראוה הנהגת הבית שכבר יפול ביניהם צדק ועול מה מצד הקניינים והדברים החצונים. וזה אשר יקראו החכם בפרק ח' מהמאמר הנזכר צדק לפי ההדמות לפי שאשתו היא כגופו ובניו ובנותיו הקטנים כמו חלק ממנו גם עבדיו ושפחותיו מקנת כספו הם לו כלים חיים ואין להם שורת הדין עמו. אמנם יפול ביניהם מין מהשווי ישמר בו היחס הראוי לאדם עם הדברים אשר לו בהשתרר או בהשתעבד אשר אין ראוי לעול אותו בשום צד כמו שזכרו מסדרי התפלות בימים הנוראים (בפייט למז"ש) אם כבנים אם כעבדים. והכוונה שאם לא יצדק לפניו כל חי לשאול ממנו ית' מין הצדק אשר עם הזולת כי הבנים בניו והצאן צאנו ומקנה קנינו. מ"מ ראוי שישמר לנו מין הצדק הראוי והמחוייב שישמר המעולה עם הדברים אשר לו בהשתרר והשתעבד כמו שהם בניו ועבדיו אם כבנים לרחם ואם כעבדים לחונן כמו שיתבאר יותר בשער היום ההוא שער ס"ז ב"ה. וזה המין השני מחיים וענין ההצדק בו:
עקידת יצחק · פרק מ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.