ובמדרש (ש"ר פרש' כ"א) א"ר אלעזר הקפר אמר לו משה לא כך אמרת שאין הים נעשה יבשה שנא' (ירמיהו ה׳:כ״ב) אשר שמתי חול גבול לים וגו'. ונאמר (איוב ל״ח:ח׳) ויסך בדלתים ים. אמר ליה הקב"ה לא קראת בתחלת התורה דכתיב (בראשית א׳:ט׳) ויאמר אלהים יקוו המים אני הוא שהתניתי עמו מתחלה שאני קורעו שנ' וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו הראשון מיד שמע משה להק"בה והלך לקרוע את הים (ז) וענין המאמר הזה הוא להטעים כח הנס הזה וכיוצא בו וזה שכבר יפלא השלם שבאנשים ממנו לפי החוזק והקיום אשר שם הבורא בטבע הנמצאות לפי צורך העולם ותועלתו הכולל שהוא התנאי הראשון שהתנה בכל מאמרות הבריאה אלא שהיתה התשובה. (י) כי הוא ית' אשר הוציא אותם מטבען במאמר יקוו המים ושעשה לו מאז תנאי שני חדש והוא שכשם שנקוה ונתקבץ במאמרו מהיותי נגר בכל העולם כך יחזור להפרד ולהפרע בכל זמן שיצטרך לפי סדר ההשגחה כי הוא הטבע השני החכם המשמש לרגל מלאכת התורה כמ"ש בשער ל"ח ובנזכרי' ב"ה. והוא מה שנתבאר מאמרו וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו הראשון כי התנאי הא' הוא שיהא נגר בטבעו והשני הוא להיותו נקרע ועומד:
עקידת יצחק · פרק ל״ט, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
