עקידת יצחק · פרק ל״א, ט׳

אמנם רבי יהודה דקדק ג"כ מהכתוב וכיון אל אופן מצבו של אברהם אבינו ויחסו עם שאר כתות האנשים כפי העניין שאמרנו ולזה אמר שהוציאו למעלה מכל גלגלי כוכבי שמים והגביהו עליהם והוא עצמו מצב הגלגל החלק אשר הוא עליון על כל הגלגלים ומכריח את כלם ונוסע עמהם כלפי המערב. ויאמר לו כה יהיה זרעך נוסע על מסעך והולך לרגלך לקבל עול מלכות שמים בלב שלם ונפש חפצה שהוא ענין תמונת זאת התנועה אשר ממזרח למערב כמו שאמרנו ויש בכללו גם כן רמז גדול אל חריצות תנועת זרע ישראל כלו לעלות ולראות שלש רגלים בשנה אל פני האדון יי'. הנה זה עומד אחר כתלנו המערבית הלזה כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו אשר לא יועילו ולא יצילו ואנחנו דרך המלך נלך אשר דרך בה אברהם אבינו לא נטה ימין ושמאל ועל זה נאמר בקבלה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב (שיר השירים ז') ואמרו ז"ל (חגיגה ג'.) כמה יפין רגליהם של ישראל בשעה שעולין לרגל כו'. בת נדיב. בתו של אברהם אבינו שנאמר (תהלים מ"ז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם. הרי שכוונו בזה אל אמתת ייחסו עם הגלגל הזה כי עם שכבר התנועעו שאר האבות זאת התנועה עצמה והנחילוה לבנים מ"מ הוא היה המניע הראשון אשר הכריח בה את כל באי עולם. והנה כל זה בכלל כה יהיה זרעך ועל הכל נאמר (בראשית ט"ו) והאמין ביי' ויחשבה לו צדקה. מצורף למה שכתבנו במקומו שער י"ז כי כל העניינים האלו באמת אינם רק דרך צדקה וחסד ומשם נתקיים זה הענין האמיתי בפי כל הנביאים כולם כפי מה שזכרנו קצתם וישעיה (ס"ו) אמר בפירוש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה' כן יעמד זרעכם ושמכם. וירמיהו (ל"א) כה אמר יי' נותן השמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה וכו'. אם ימושו החקים האלה מלפני נאם יי' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים. יאמרו כולם כי כמו שיתדמו אליהם ביחסם ומצבם יתדמו ג"כ בנצחיותם. ורבים כמו אלה מהכתובים. הנה נתבאר מה שהיה מהחכמה האלהית לבנות את בית ישראל על צורת העולם בכללו להיות כמוהו בלי ההנהגה לסדר על ידו כל העניינים הנעשים תחת השמש על אופן יותר משובח ממה שהוא על הסדר הטבעי הראשון כמו שאמרנו עד שיהיה עניינו ית' בהקרא בשם אלהי ישראל לענין ההנהגה הרצונית האישית המשובחת בעניינו בהקרא בשם אלהי השמים אצל ההנהגה ההיא הכוללת הטבעית כי על כן אמרו (ב"ר פ' מ"ז) האבות הן הן רגלי המרכבה ולא האבות בלבד הם גופה של מרכבה כי גם בניהם ובני בניהם וכל זרעם הנמשך אחריהם הם באמת מרכבת המשנה אשר לו יתברך בלי ספק. ולא עוד אלא אף כי העקרית. וזה כי כמו שתושלם ההנהגה ההיא הטבעית ע"י מעשה המרכבה הראשונ' הכוללת המניעים הנבדלים וכל מערכות גרמי השמים הרבים המתנועעים על ידיהם גבוה מעל גבוה עד הנעת היסודות השפלים וכל הגופים המורכבים מהם. וכלם בכח הרוכב בשמי שמי קדם ב"ה המניע לכלם בכח בלתי בעל תכלית כי עליה יאמר (שמות כ"ד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר בלא כ"ף הדמיון כענין יפלו תחת רגלי (תהלים י"ח), כל שתה תחת רגליו (שם ח'). כי בגבורת כוחו ועוצם יכולתו על במות עליונותיו ידרוך ומניע הכל דכתיב (שם ס"ח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו. לרוכב בשמי שמי קדם (שם). והוא שוה לאומר ותחת רגליו השמים ושמי השמים להכריחם אל פעולותיהם הצריכות אל טוב העולם בהנהגתו ההיא הכוללת. כן מעשה המרכבה השנית הזאת לשלם ע"י, מציאות האבות הקדושים הקרובים הנגשים אליו ראשונה ואחריהם הנביאים והחסידים והחכמים שבדורות המאושרים וכל קדושים אשר בארץ הן המה אופני מרכבותיו וגלגל שמיו וצבאות כוכביו אשר נגלו עליהם אלהי מערכות ישראל כי בם יבא להגין לעמו ולהצילם מכל מיני פורעניות המתרגשות מהנהגת המרכבה הראשונה בין ע"י עמידתה כמו שהוא על הרוב בין ע"י בטולה כמו שהוא בכל מה שיצטרך אל ביטול כקריעת ים סוף ועמידת השמש וזולתם כי על כן סדרו מתקני תפילתינו לעקר גדול הזכרת זכות האבות והנביאים הראשונים והאחרונים ויתר החסידים בסדר רחמנא (תיקון ער"ח) וזולתו מהתפילות והפיוטים שהוא ממש כהנעת השמים ושמי השמים וכל צבאם למלאכת הטבע בלי ספק. ואולם אם היות שמציאות המרכבה הזאת השנית נתחדש מזמן האבות שנאמר (בראשית י"ז) ויעל אלהים מעל אברהם. (שם כ"ה) והנה ה' נצב עליו, (שם ל"ה) ויעל מעליו אלהים. וזולתם. אין ספק שתכלית קיומה ושלמותה היה בשעת מתן תורה כי משם והלאה נתבטל קיום טבע הראשונה ונתלה הכל בקיום מצות התורה וביטולה כי הוא מה שביאר להם מאומרו (שמות כ') אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכו'. הורה להם כי הוא יתעלה מצד היותו אלהי מערכות ישראל על הדרך שאמרנו רכב שמים בעזרם ובא מצרים לשדד כח כל המערכות השמימיות ובהשקפת זכות האבות הראשונים והזכות העתידה להמצא להם כשיעבדון את האלהים על ההר ההוא ומשם ואילך הוציאם מעבדות לחירות. ולזה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שם) כלומר שלא יחושו לשום הנהגה זולתי זאת והוא פירוש נפלא מאד יתבאר עוד במקומו ב"ה: והנה לפי שהשלמים שבעם ההוא המסוגל השיגו במעמד הקדוש ההוא ענין המרכבה הנפלאה הזאת אשר נתחדשה או נתקיימה להם שם כמו שאמרנו והשיגו בפנס כונתו יתברך במאמר אנכי ה' אלהיך על הדרך שנתבאר. העיד הכתוב (שם כ"ד) ייראו את אלהי ישראל. לא אמר שראו את ה' כמי שאמר ישעיהו (ו') וגם לא שנראה אליהם או עליהם כמנהג. אבל אמר שראו את אלהי ישראל והוא שהשיגו והכירו במזימות שכלם מן האצילית שנאצל אליהם שם היחס המיוחד שיש לו יתעלה עם קהל עדת ה' הנקהלים לעמוד שם לפניו להמליכו עליהם לענין הנהגת העולם בכללו עד שהוא ית' נצב עליהם והם תחת רגליו להנהיג המציאות במרכבה הזאת השנית במעשה לבנת הספיר ההוא והוא הגלגל החלק וכעצם השמים כלם לטוהר והוראת הודעת למ"ד לטוהר מעידה כי המלה תסובב אל המשל והנמשל כלומר לסבת הטוהר הנמצא באנשי המרכבה הזאת ואופניה וכל גליליה. סוף דבר ראו כי המרכב הזה אשר רכב עליו אלהי ישראל הוא כמעשה השחקים וכעצם השמים אצל המציאות כי בהיות בישורון מלך ובהתאסף ראשי עם על דגליהם לאותותם ובהמצא יחד שבטי ישראל על מתכונתם נשלמה ההנהגה המשובחת אשר אליה נקרא (בראשית ל"ג) אל אלהי ישראל. ודי בזה למה שרצינו אליו מזה הדרוש הנפלא וגם מה שיאמר בפרשת המשכן שער מ"ח וזולת זה: