עקידת יצחק · פרק ל״א, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובמדרש (חזית שיר ב') הנה זה עומד אחר כתלנו (שיר שם) זה כותל מערבי וזה מבואר במראות יחזקאל הנביא (מ"ג) אמר וכבוד יי' בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים. והוא השער המערבי. ואם שכבר יכריח הדעת עם האומרים שם (ב"ב) שכינה בכל מקום וראיותיהם ראיות מ"מ הא ודאי מילתא היא לקבוע מקום לתפלה ולהתרחק מכל מחשבה מועלת כדאמר רב ששת לשמעיה לכל רוחתא אוקמן לבד ממזרח משום דמודו בה מיני. וסוף דבר הוא מקום קביעות תפלה לאברהם אבינו כי הוא לבדו ננש אל יי' ופניו אל היכלו ועל כלם יצדק מה שאמר יחזקאל (ח') על פושעי בני עמנו אחוריהם אל היכל יי' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש. כמו שאמר רב ששת דמודו בה מיני. וכבר כיון לקצת זה הרב המורה פרק מ"ו חלק ג' כמו שתראהו משם. ולא זאת בלבד אלא שכמו שנודע מהגלגל הזה העליון שהוא מכריח את כל אשר הגלגלים אשר בתוכו וכופה אותם השלים עמו התנועה המערביית הזאת יום יום עד שעל ידה לפי דעת כל החכמים הוכרח כל אחד מהם להתעצל בתנועותיהם העצמיות כל הקרב הקרב עד שהגלגל המסובב להיותו היותר קרב כמעט שבטלה תנועתו העצמית והשאר ימהרו לפי רחוקם ממנו כמו שכתב החוקר בספר השמים והעולם, כתבנוהו בשער הו' וחדשנו בו פנים, כן הורגש הענין הזה עצמו מאברהם אבינו שהכריח את כל בני דורו בכלל להתנועע בתנועתו ולהבטל מעוצם תנועתן הראשונה אחד המרבה ואחד הממעיט, כמו שאמר (בראשית י"ב) ואת הנפש אשר עשו בחרן אלא שהקרובים אליו המיוחדים מיוצאי ירכו בטלו התנועה ההפכית ההיא לגמרי והלכו אחריו כמו שאמר (שם י"ח) למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי' וכו'. ואשר נתרחקו ממנו כפי ריחוקם כן נמצאו אצלם שארית התנועה הראשונה. והנה הדמיון הזה הנכבד נמצא גם כן בתורה האלהית וסגולותיה אשר תאר המשורר באומרו (תהלים ק"ג) יודיע דרכיו למשה וכו'. כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו (שם). אך לפי הפירוש הנפלא שנבאר אותו בכלל המזמור כלו בשער ס' ב"ה וכל זה בכלל מאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו כי הוא ע"ה היה קורא הדורות מראש לקרוא כולם בשם יי'. והנה כמו שאחר זה במציאות הנבדל השני ולסבתו נמצא גלגל שני אשר בו אפודת חגורת י"ב המזלות הסובבים את כל העולם ולאישי כוכביהם וצבאות אין מספר. כן מיצחק אבינו נולד יעקב הוא היה אבי השנים עשר שבטים אשר מהם נבנה בית ישראל ואישי כל אחד מהם רבים מספור. וכן ראה בעל החלומות השמש והירח ואחד עשר ככבים משתחוים לי (בראשית ל"ז) שהכונה על י"א מזלות שהיו כנגד י"א אחיו וכמה הפליגו במדרש (במדבר רבה י"ג) שעל זה אמרו למה נכתב בקרבנו של נחשון (במדבר ז') וקרבנו קערת כסף אחת, אמר רבי ברכיה הכהן שאם בא להתגאות על אחיו ויאמר אני מכובד מכם שאני הקרבתי תחלה הם משיבים אותו ואומרים לו אתה שהקרבת אחרון שכן כתיב וקרבנו קערת כסף וכו'. והיא כונה נפלאה למה שכתבנו לפי שבסדר המזלות כך הוא על דרך האמת שאין מוקדם ומאוחר בהם כי בדרך סבובם בעלותם ורדתם אין שום אחד מהם שלא יבא אחר חבירו ולא אמרו שטלה הוא הראש אלא בהנחה. וכן כיון רבי ברכיה לקשר יחס השבטים ומספרם כאילו ראו דרך סבובם כסדר המזלות בתנועתם וכמו שישלם הבנין השמימיי עם גלגלי ז' כוכבי לכת הג' מהן למעלה מגלגל חמה וג' למטה על דרך שצ"מ חנכ"ל. כן נשלמה הגזירה והבנינה באומה הזאת ע"י שבעה אנשים שלמים מצויינין באומה הזאת אחרי יעקב אבינו, לוי, קהת, עמרם, משה, ואהרן, דוד, ושלמה. והנה היה משה אמצעי ביניהם כמו שהחמה אמצעית לככבי לכת וכמו שאמרו (ב"ב ע"ה.) פני משה כפני חמה. וכבר הורגלו לומר אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה והאמת יסבול הכל בקירוב הבחינות. וכבר היו כל חכמי ישראל נביאיהם ופרנסיהם וחסידיהם כלם כל אחד מהם בדורו ובזמנו כאחד משאר הככבים אשר בגלגל המזלות הוד וזוהר כ"א מהם כפי העלתו ושלימתו כמו שהככבים הקיימים מהם מהבכור הראשון, מהם מהשני, מהם השלישי עד סוף המדרגות. וכמו שאמר (דניאל י"ב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים. וסוף דבר על כללם אמר משה עליו השלום (דברים א') והנכם היום כככבי השמים לרוב. והנה לפי היות גדולת המלכות בין שאר כתות האנשים דומה למאור הגדול בין שאר הככבים נאמר על מלכות ישראל אשר לבית דוד (תהלים פ"ט) זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי: ועתה ראה כי המלך שלמה בחכמת ה' אשר עליו ראה להועיל פרנסת בית המלכות חדש אחד לשבט להיותו סובב כל השבטים בשנה אחד כמו שהחמה סובבת בכל י"ב מזלות על זה האופן בזמן ההוא בעצמו ולזה תחלת דבר ה' אליו (מלכים א' ג') הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך. ותכף משפט השתים נשים (שם). סמך זה הענין מספור מספר שריו ומשמרת משאם. ואמר (שם ד') ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך וכל ביתו חדש בשנה יהיה על האחד לכלכל ובבחינה הזאת עצמה נאמר עליו (תהלים פ"ט) כירח יכון עולם. כי במה שיכלכל כל אחד מהם חדש בחדשו ונמצא שסבב בכלן בחדש אחד כמו שהירח סובבת בכל המזלות בזה הזמן בעצמו אלא שמה שנופל לכל אחד מהם שני ימים ומחצה בכל חדש פורע אותו בפעם אחת שלשים יום ונמצא המלכות דוגמת שני המאורות:
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.