וזה שכבר הוסכם מחכמי החקירה והביאו החכם בתחלת המאמר החמישי לאלהית כי מהעלה הראשונה יתברך שמו הושפע שכל נבדל אשר הוא הראשון והיותר נכבד אשר ממנו הושתת זה העולם בכללו אשר לסבתו נמצא הגלגל החלק, הראשון הוא לכל גלגלי השמים והוא לבדו מכלם המתנועע מחמתו תנועה רבה ועצומה בשנים עשר שעות מפאת המזרח אל פאת המערב והנה כמו כן הורגש בעינינו הרואות אשר היה אבינו אברהם ראשון לכל בית ישראל נאזר בגבורות הנמצא הראשון יתעלה שמו אשר אמר לו בתחילה (בראשית י"ב) לך לך מארצך וממולדתך וכו' ובסוף (שם י"ז) התהלך לפני והיה תמים. וישנם את מתניו וירא וירץ לפניו במרוצה עצומה זאת התנועה עצמה מכל אשר היו לפניו ולאחריו אשר להערה זו באו דברי הנבואה עליו. מי העיר ממזרח צדק יקראהו וכו' (ישעיה מ"א). כמו שבא פירושה מרוב המפרשים וממדרשי חכמינו ז"ל (ב"ר פ' מ"ג) ופרשה אשר בצדה (ישעיה שם) תוכיח ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואומר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך. הרי שיחסו הכתוב בפירוש אל בעל התנועה הזאת. רצוני שהוא מתעורר עצמו ממזרח לבא כלפי המערב בתנועה עצומה ונפלאה והענין המכוון בזה הוא כי כמו שהיו לכל אחד מגלגלי השמים עם כוכביהם תנועות מיוחדות כל אחד לפי זמנו אמנם הצד השוה שבהם שכלם יתנועעו בתנועות עצמם מפאת המערב אל המזרח בהפך מתנועת הגלגל העליון. כן ועל הדרך הזה עצמו הורגש מהתחלפות תנועת אברהם אבינו בכל מסעיו ומהלכיו עם אלהיו לתנועות כל הדורות ההם כי הוא רץ והם רצים הוא רץ בתנועתו העצומה הלוך ונסוע להתקרב אל האלהים ולדבקה בו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו והמה פנו אליו עורף ולא פנים ורצים להתרחק ממנו בכל מאמצי כחם ומהידוע כי התנועה הזאת המערבית המיוחסת לו מעידה על זה עדות שלמה כמו שאמרו (ב"ב כ"ה.) אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה שאינו עושה כל עקר מפני שהיא תדירא ואסיקנא מאי תדירא תדירא בשכינה דאמר ריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעונו מקום תפלה דכתיב (נחמיה ט') וצבא השמים לך משתחוים [מלמד ששכינה במערב] ואף רבי אבהו אמר שכינה במערב דאמר רבי אבהו מאי אוריה אויריה ופרש"י ז"ל אוריה בלשון פרס מערב:
עקידת יצחק · פרק ל״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
