עקידת יצחק · פרק כ״ד, ז׳

האמנה כי מכל מה שזכרנו מהם ומזולתן מהראיות הנכוחות יש להפלא מאד על אלו הברכות שבירך יצחק את יעקב באומרו ויתן לך האלהים מטל השמים וכו'. יעבדוך עמים וכו'. שלפי הנראה כלם ירוצו מרוצת העושר והכבוד שהם עניינים מדומים בלתי אמיתיים וחיצונים מבעליהם כמו שנתבאר וגם יתבאר מענין הכבוד כמו שאמרו ז"ל איזהו מכובד (אבות פ"ד) שער ס"ה ב"ה. ואם כן על מה חרדו אבות כל העולם את החרדה הגדולה הזאת בשיתולו על ראש הראוי כל אחד לפי כוונתו. והיותר קשה כי אחר שנתנם ליעקב בו ביום חזר ונתנם לעשו באומרו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל ועל חרבך תחיה וכו'. והרי הם שני שטרות היוצאים ביום אחד ודי קטטה ואיבה עולה ביניהם: