עקידת יצחק · פרק כ״ב, ו׳

ואולם מאמרנו אשר זכרנו בפתח השער הוא מה שיור' על אמתת זה תכלית ההוראה בשתובן כונתו. וזה שדרש רבי חנינא כי אע"פ שיש מלאך ממונה על שעת ההריון והוא מזל המולד שנוטל אותה הטיפה ומעמידה לפני הקב"ה ושם נאמר מה תהא עליה לפי הכח שמסר הש"י ביד המלאך ההוא מהתחלה הבריאה ומשם תהי' לה כח על כל אחד מהתוארים ההם אם למעלה ואם לפחיתות. הנה לא יפה כחו בהם בשיהיו כן עכ"פ אבל ישאר האדם יכול ורשאי בהשתדלות שכלי וחריצות אנושי להדיח מעליו רעת הוראתו ויקבל את הטוב מאת האלהים עד שיהפך מזה מצד אל צד אם מעני אל עשיר כמו שנאמר ויד חרוצים תעשיר (משלי י׳:ד׳) ואם מפתי אל חכם כמו שאמר הולך אל חכמים יחכם (שם י"ג) ומחלש אל גבור כמ"ש וטהר ידים יוסיף אומץ (איוב י״ז:ט׳). ולפחות יהי' לאל ידו לעמוד כנגד אלו ההוראות עד שלא יכנע צדקו מפניהם. כמו שיש כח ברוע בחירתו וקלקול דרכיו להפוך אותם לרעה עם היות הוראתם עליו לטובה. וזה אומרם צדיק ורשע לא קאמר. כלומר אבל אלו הגזרות לא ימשלו על האדם באופן שבעבורם יהי' צדיק ורשע בהכרח אבל הכרעתם היא חלושה עד שהצדיק והרשע המה ימשלו בהם. והנה באמת היה מאמרם זה שוה למה שאמר ר' עקיבא הכל צפוי והרשות נתונה (אבות פ"ג) ורמז גדול רמז רבי חנינא בקריאת המלאך ההוא ליל' וגם שלא נזכר שם לשון גזירה כי אם שאלה לבד אמר טיפה זו מה תהא עליה וכו'. וזה שזמן הליל' שהוא החשך הוא מסוגל בשני דברים. האחד במה שאין ענינו רק העדר ושלילת האור. השני שהוא זמן תקוה ותוחלת כמו שאמר משומרים לבקר (תהלים ק"ל). והנה באמת המלאך הממונה מלפנים על ההריון על האופן שזכרנו ראוי שיקרא בשם הזה לפי שכבר יפלו בשאלה זו ענין הליל' וסגולותיו. וזה כי השאלה הזאת ודאי היא עמוקה וחשכה כחשכה של לילה אצל השכל האנושי שלא יסבול היות דבר גזור בהשאר טבע הבחירה קיים ביד האדם כמו שכתבנו בשער י"ט. גם כי מסגולתה שלא יהי' שם רק העדר ההכרח אל אחד הענינים מאחר שנשאר' חפשיות הבחירה בידו. וגם הסגולה השנית להיות הכל תלוי ועומד עד שידון כפי מעשיו והרי הגזרה היא בתוחלת ממושכה עד הזמן ההוא. ולזה באמת בהיות הירא' בידו הנה הכל בידו הפך מה שהובן מהמאמר הזה תחלה נצטדק מאד באמרו מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וכו' (דברים י'). כי במה שיעבוד ביראה לבד הנה יזכה בכלם. הנה שנתישבו כל המאמרים יפה ויועיל ביאורם לכל מה שיבא מהם על זה הדרוש וכיוצא בו. ובשער כ"ו יתבאר בשלמות תועלת ההשתדלות בכל אחת מחלוקות אשר ימצא האדם עליהם אצל המזל ואצל המעשים הבחיריים. ושם זכור במה תשקוט הנפש בזה ההתבוננות מתלונת צדיק ורע לו רשע וטוב לו. עיין עליו כי הדרושים קרובים והיו לאחדים: