עקידת יצחק · פרק ב׳, ז׳

אמנם אחר שהחכמים התורניים כלם בכל עת שנמצא מדבריהם נמשכו אחר הדעת הפילוסופי וקבלו היות המלאכים מניעי הגלגלים האלו על הדרך שאמרנו. ולא מצאתי לי בכלם עוזר וסומך בידי אל הדעת הזה. לבד זה מצאתי אחרי ראי כי החכם ה"ר יצחק בן לטיף ז"ל בספר שער השמים שלו נתעורר למה שכתבנו מענין התמדת התנועה השמימיית מכח דחיית החלקיים הכדוריים ושמחתי כי יש עוזר מבעלי החכמה. אמנם לחוש אל הרבים גם כי אראה קצת מאמרי חז"ל מראים להם פנים ויראה מדבריהם שהם נמשכים אל הדעת הזה כמו שיבא. גם שדברו על בריאותם וזמן חדושם מהכתובים אשר באו בבריאה ואין צ"ל אם מאמר הנביא (ישעיהו מ״ב:ה׳) בורא השמים ונוטיהם יכוין אל אלו הנבדלים שהם היו נוטי השמים ומשפיעים אותם כמו שאמרנו. ראיתי להסכים עמהם בכל מה שאכתוב בפי' פרשה זו בעזרת הצור: ומה שראוי שנשתדל בו תחלה הוא לדעת אם נבראו מתחלה כאשר יאות אל הסדר הטבעי או אחרי כן. וזה מהכרעת דעת חכמינו האלהיים הנמצאים במדרשיה' ז"ל. ונאמר כי עם היות שיש מחכמי המדרש מי שאמר שלא נבראו המלאכים עד שנבראו שמים וארץ (ב"ר פ' א' וג') ונתנו הסבה כדי שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו וגבריאל בצפונו כו'. מ"מ רובם הם מחזיקים למה שיתכן מסדר הבריאה ולמה שקיימו כל החכמים האלהיים מהיות הגלגלים מושפעים מהשכלים הנבדלים: