עקידת יצחק · פרק ב׳, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה מה שהכריח הרב המורה (ח"ב פ"ה) חיותם והשכלתם ממאמר השמים מספרים כו' עם אמרו אין אומר ואין דברים כו' כבר כתבנו בנעילת השער הקודם בפירוש המזמור מה שיבטל הכרחיותו לגמרי כמו שראית. אם מהוראת הלשונות ואם מהמשך הכתובים עד אמרו בכל הארץ יצא קום כו' נם מה שזכר מהמדרש (ב"ר פ"ב) שהארץ תוהה ובוהה לומר שמים וארץ נבראו כאחד התחתונים מתים והעליונים חיים. היא מבואר שעל היות העליונים קיימים כאיש והתחתונים נפסדים יצדק מאמרם זה וכיוצא בו. אדרבה מצינו בדבריהם זכרם לברכה מה שיעידו עליהם שהם מתים:
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.