עקידת יצחק · פרק ב׳, ד׳

אם משמעות מלת שמים בפסוק זה הוא שמים ממש כמאמר ויקרא אלהים לרקיע שמים יראה באמת שהתורה האלהים אינה מסכמת לדעת הפלוסופים במציאות המלאכים. והוא שעם שמציאותם מפורסם מאד בתורה ובנביאים ובכתובים הנה התייחדם להיותם הם מניעי השמים והמשפיעים אותם זה לא נזכר בכאן ולא נמצא מפורש בשום מקום ויראה שנוכל להכחישו ולכפור בו בלי עון ופשע. כי הנה הפילוסופים לא חייבו מציאות המלאכים רק מצד התנועות השמימיות התמידות וחלופיהן. כי אמרו אם היתה תנועתם מהתחלה טבעית כתנועות היסודות יחוייב שינוח הגלגל בהגיעו אל מקומו הטבעי אבל מאחר שהוא מתנועע תמיד בחלקיו וממקום שיתנועעו אליו יתנועעו. חוייב שהתחלת תנועותיהם תהיה נפש שכלית בה יציירו הנבדל אשר בעבורו יתנועעו עם צירוף התשוקה התמידית להגיע אליו ולזה שמו מספר הנבדלים כמספר חלופי התנועות ואמרו שהנבדל מושפע ממנו נבדל וגלגל עד תום מספרם. כל אחד מהתכמים לפי מספרו אחד מרבה ואחד ממעיט. ואחר ייחסו התורניים זה הדעת אל הנביאים כהו שבא מדבריהם בפירוש המרכבות וזולתם: והנה אחר שלא סופר בכאן שהוא מקומו המיוחד וגם המה באו על הדברים האלו כאשר ימשש העור ובתורת אומדנא כמ"ש הרב המורה פרק ד' חלק ב' עם מה שכתב פרק ע"ב חלק א' אבל אם יש להם שכל שיציירו בו אין זה מבואר אלא אחר עיון דק. יראה שאין אנו חייבין לשמוע בקולם ולא לקבל השערתם: כי מי יאמר שלא יהיה ענין תנועות הגלגלים בהתחלה טבעית שמה בוראם יתברך בהם בה יתנועעו כל חלקיהם אל מקום מיוחד כאלו תאמר חלקי הגלגל היומי אל הנקודה המערבית וכל חלק וחלק מהגלגל בהיותו חוץ למקום ההוא יתנועע בטבע אליו כהתנועע האבן אל המרכז כשהיה חוץ ממנו ואולם לא יוכל החלק ההוא לנוח שם לפי שכל חלקי הגלגל מדובקים וכלם רצים גם הם להגיע אל המקום ההוא דרך סבובם. ובמרוצתם דוחים החלק המגיע שם ומכריחים אותו להעתק ממקומו ולהתרחק משם עד שישוב גם הוא דוחה כאחד מהם. וכן ילך הדבר בסבוב לעולם להשלים ע"י תנועותיהם תועלות המאורות ועירוב היסודות והמזגם כמו שאמרו הטבעיים לפי דרכם. וענין הדחיה הזאת נראה אותה במים היורדים במורד ואחר ירוצו בדחיית הבאים אחריהם דרך עלייה עד שתספיק תחבולת המלאכה להמשיך תנועתם בסבוב תמידי וחזרתם חלילה כמו שראינום פעמים רבות. והפלא מן הרואה תשוקת תנועת המגני"טס אל נקודת הקטב הצפוני איך יתפלא מהיות עוצם האותות החלקים הגלגליים אל המקום ההוא המיוחד על האופן הזה שאמרנו וכיוצא בו. ועל פי הענין הזה ימצאו יפה חלוף התנועות כי שמם הבורא בחלוף הטבעים כאשר גזרה חכמתו לתועלת המציאות כמו שעשה ביסודות. והגלגל היומי יהיה מקום חלקיו הטבעי הנקודה המערבית עצמה כמו שאמרנו. ושאר הגלגלים קצתם הנקודה המזרחית ממש וקצתם אחרת נוטה ממנה קצת מעלות וקצתם נוטה יותר או פחות. והתחלפות תנועותיהם במהירות ואיחור יהיה ג"כ נמשך אל חוזק האַוְתות או חולשתו כי אשר יש לו האַוְתות חזק ירוץ אליו במהירות גדול יותר מאשר יש לו האותות חלוש כמו שהוא הענין בשוה בתנועת האש והאויר למעלה והמים והארץ אל המטה. וכבר יאות להם זה הענין מצד טבעם וזה כי כמו שיתחלפו אלה השמים מאלו היסודות להיותם עצם חמישי זולתם. והיו קצת היסודות מתנועעים אל המעלה וקצתם אל המטה הנה יהיו אלו מתנועעים לא למעלה ולא למטה רק אל אמצע הסבוב אם המזרחי או המערבי או מה שבין. והנה ודאי יאות השכל לזה ולא ימאנהו כמו שימאן להאמין היות נפש חיונית לגשם בלתי כליי כל שכן שתהיה נפש משכלת מתנועעת תמיד אל צד א' על אופן אחד בלי שום שנוי וחלוף כלל כמו שלעג על כל זה החכם בספר הפלת הפילוסופים בשאלות י"ד וט"ו ממנו זכור אזכרנו עוד בשער הכרובים בע"ה.