עקידת יצחק · פרק ב׳, י״ב

והנה בזה גלה לנו סוד נפלא מסודות המציאות והוא שגרמי שמים לא הוצרכו לתת המציאות אל אלו היסודות ושכבר נמצאו במה ששופע על הנבדלים שפע האצילות ההוא עם היותם חמרים מורגשים כמו שהודו הכל ממציאות הגשמים הכדוריים. אבל צורך הגרמים היה אחרי כן לאלו היסודות בתנועותיהם התמידיות ולערבם ולמזגם להתמדת אלו ההויות ההוות והנפסדות. וכבר יצדק זה עם מה שכתבנו מענין חיותן והשכלתן בפתח השער. ועם זה לא יעמד לפנינו ספק בשיברא המרכז קודם הקו הסובב כי אין עלינו הכרח להאמין מצורך המרכז אל העגולה או ההפך כמו שחשבו קצת ממאמר קורא אני אליהם יעמדו יחדו (ישעיהו מ״ח:י״ג) וכבר דחה הראב"ע ז"ל ראיה זו כמו שכתב בפירושיו. גם הרב המורה פי"ג ח"ב כתב. ואין רחוק עלינו ג"כ מאמר אומר שנתהוו השמים קודם הארץ או שנתהווית הארץ קודם השמים או היות השמים מבלתי הכוכבים או מין ב"ח בלתי מין אחר כי זה כלי בעת הויית זה הכלל כמו שב"ח בעת הויותו היה הלב ממנו קודם הביצים כמו שיראה לעין וכו' זה כלו יצטרך ג"כ אליו אם ילקח הכתוב כפי פשוטו עד כאן לשונו. וכ"ש שלא ירחק כל זה עלינו ברדפנו הסכמת פשוטי הכתובים עם הסדר הטבעי בבריאה. ואולם קודם שנבראו הגרמים השמימיים היו אלו היסודות חסרי המציאות אם בעצמן ואם במצבן ולא היה אפשר להגיע השלמם מה שכוון מהם הוא מה שביאר בכתוב הסמוך והארץ היתה תוהו וגו'. לומר שלא היתה הארץ ותולדותיה הם הארבעה יסודות עדין במציאות מה שיספיק שתקרא בריאה. אך היתה תהו כלומר כאלו לא נמצאת ועל דרך שאמר לא תהו בראה (שם מ"ה) ובהו שאינה כדאי לדבר של תועלת ממה שכיון ממנה כי בהו אחי תהו וכמ"ש הראב"ע ז"ל. גם חשך ישוף על פני תהום עירוב היסודות יחד יקרא כן ואמר שעדין לא היה מתפשט מהעולם הרוחני שכבר נברא אור זרוע על זולתו כי לא נמצאו עדין ג"כ הכדורים אשר הם נצבים עליהם ומתנועעים ברוחניותם אך היה הרוח האלהי ההיא שזכר בשם שמים מרחפת על פני המים הם כללות הנמצאות שהוא הפירוש האמיתי באלו הכנויים כמו שיבא מבלי שום מסך מורגש מבדיל ביניהם. או שירצה ברוח אלהים מאמר אלהים והוא הנכון כי בהיותם על זה השיעור מהחסרון רצה האל יתעלה לרחף עליהם במאמרו לצוות ולהוציא אל הפועל כל הנמצאות השלמות הראויות להקרא מאמרות כמו שהתחיל מיד ויאמר אלהים יהי אור וגו' במאמר ההוא השלים חסרון החשך כמו שבשני ובשלישי וברביעי השלים שאר החסרונות שזכר כמו שיבא ביאורו ב"ה. זה מה שיראה נכון וישר בפירוש ב' הכתובים האלו הראשונים במה שהוא נאות ומסכים למה שהקדמנו אליהם בזה השער ולפי דקדוק הלשון ויישוב הענינים ועל פי דרכנו הותרו שלש ספקות שנופלות בהם: