עקידת יצחק · פרק ק״ב, ז׳

שפטני אלהים וריבה ריבי וגו' (תלים מ"ג) וזכר ג' כתות מקולקלות באמונה המפסידות את הרגיל עמהם או הנמשך אחריהם. על האחד אמר מגוי לא חסיד והוא אשר יחשבו שהוא ענין חסידות שיאמינו שאין כל בריה גדולה וקטנה יכולה להרים ידה ורגלה כי אם ע"פ מצותו המיוחדת לשעה ואינה כן אבל היא כפירה גמורה מהשכר והעונש התלויים בבחירה כמו שהוא נודע. ואמר מאיש מרמה תפלטני על אלו המודים באלהותו אומרים שהכל נמשך מאתו ושהוא יתברך סבת כל הסבות ראוי לנשאו ולפארו ולסוף אמרו שלא יתואר בידיעת דבר מאלו הנמצאות וכל שכן ממעשי האדם ולא ברצון או בלתי רצון על שום דבר מהם כי כל זה חוזר להחליש כח האלהות ולמעט אותו כמו שכתבנו אצל התוארים שער נ"ד ואין רמאות גדול מזה. ואמר איש עולה על האפקורוס והנמשכים אחריו החומסים חקו של הבורא וכופרים במציאותו ומיחסים הכל אל ההזדמן וכבר זכרנו ביטולו בחחלת השער הראשון והנכון גם כן שירמוז אל מיני ההטעאות הנופלות בחקירות מצד העיון הפלוסופי כי הם בהנחותיהם ממציאים הסבה הראשונה והוא המיוחס אל גוי לא חסיד כי בפיו ובשפתם כבדוהו ואמר שלבו רחק ומרמה על ההטעות הבאות בלמודיהם מצד הקדמות מזוייפות שיראה שקרותם אחר עיון רב ועולה על הלמודים אשר נתבאר הם רוע כוונתם אלא שהם מחזיקים אותם בכח הזרוע וביד רמה. ונתן סבת שאלת משפט זה באומרו כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קודר אתהלך בלחץ אויב וזה כי נתתני בארצות הכותים בעלי אלו הדעות הנפסדות אשר בידיהם זמת ההקדמות ובימינם שקר המופתים ואמר למה קודר אתהלך בלחץ אויב על דרך שאמר דוד אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס (שם כ"ז) כאשר כתבתי בשער הראשון הנזכר ומאי תקנתיה שלח אורך ואמתך המה ינחוני כמו שאמר הורני יי' דרכך ונחני באורח מישור וגומר כי ידיעתך ולמודך אלה לבדם המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך אשר אליהם תשוקת כל שלם כמו שאמר מי יעלה אל הר יי' נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא וגומר (שם כ"ד). ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי. ומי יקום במקום קדשו. ירצה שעם זה יבא עד תכונת הדרושים העמוקים וישיג עניני הקרבנות הנקרבים על מזבח האלהים וסודתם כי אלו הם עניני' שמחת הנפש וגילה מצד שהם מהענינים היותר נפלאים שבחקירות. והיתה תשובת המנצח גם על זאת מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי וגומר ירצה דומי ליי' והתחוללי לו לבקש מלפניו טל ישועתך מבין האומות בעלות אלו הדעות הנפסדות כי עוד זמן מעט ישפיע עליך שפע הישרה ולמוד נכון יספיק להגיעך אל שיעור שתוכל להודות לו ולברכו באמתות וכבר היה הכתוב הזה משותף לכל אלה הארבעה ענינים ומקבל כונותיו יפה ולפי שזה יושלם בגאולה והישועה מהאויבים שזכר קודם זה אמר גם בו ישועות פני ואלהי כמוהו כי אי אפשר להשתלם כי אם על ידי שניהם כמו שזכרנו שם. ועל זאת אמר משה שם בחתימת דבריו ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את אשר תעשון (דברים כ״ט:ח׳) אמר שהרי שם לפניהם דברי הברית ההיא אשר קדם לכל דברי הלמוד והמוסר אשר ערך לפניהם מדעות ומעשים אשר בם ישכילו את אשר יעשון ולא יצטרכו ללכת אחרי למודים אחרים אשר לא יועילו ולא יצילו או שישבשו ויפסידו דעות הלומדים ומעתה בהשלים להם ארבעת הדברים אין להם מעכב ומונע אל השעה ההיא.