במדרש ויחכם מכל האדם (מלכים א ד) מאדם הראשון ומה היתה חכמתו אתה מוצא שבשעה שבקש הקב"ה לבראת את האדם נמלך עם מלאכי השרת ואמר להם נעשה אדם בצלמנו בדמותינו אמרו לפניו רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח) אמר להם אדם שאני רוצה לבראת יש בו חכמה מרובה יותר משלכם מה עשה כנס כל בהמה חיה ועוף אמר להם מה שמותם של אלו ולא ידעו כיון שברא הקב"ה את האדם א"ל מה שמותם של אלו אמר לזה נאה לקרוא שור ולזה נאה לקרוא סוס ולזה גמל ולזה חמור ולזה נשר שנאמר ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולכל עוף השמים כו'. א"ל ואתה מה שמך אמר אדם שנבראתי מן האדמה. א"ל הקב"ה ואני מה שמי א"ל אדני א"ל למה. א"ל מפני שאתה אדון כל הבריות. זש"ה אני יי' הוא שמי (ישעי' מ"ב) הוא שמי שקראני אדם הראשון והוא שמי שהתנתי ביני ובין בריותי (במדבר רבה פ' י"ט):
עקידת יצחק · פרק י׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
