כף החיים - אורח חיים · סימן תי״ב

א) [סעיף א'] שטעה והיה סבור שאפשר וכו' והאמת א"א לעשות כן שאין מערבין ליום א' חציו לצפון וחציו לדרום כדאיתא בגמ' עירובין ל"ח ע"א,

ב) שם. והיה סבור שאפשר וכו' ר"ל שהיה סבור שמותר לעשות כן ולילך שחרית כאן וערבית כאן וכיון שנתכוין לשתיהן והאחת היא דקנתה לו ואינו יודע איזו היא נותנין עליו חומרי זו וחומרי זו. רש"י עירובין ן' ע"ב:

ג) שם. לא יזוז ממקומו וכו' מביתו. ואפי' כבני עיר ואינו דהא לא נתכוין לקנות שביתה אלא במקום העירובין ואינו יודע איזה מהן קנה זה עירוב הדרום מפסידו אלפים של צפון וזה עירוב הצפון מפסידו אלפים של דרום רש"י שם.

ד) שם. לסוף אלף מביתו וכו' צ"ל דביתו נחשב מצד א' בכלל האלף דהא ביתו הוא כד"א ומביתו ולהלן אין מגיע לו רק תתקצ"ו אלא ע"כ דביתו הוא מכלל האלף תו"ש או' א':

ה) שם. יש לו אלף אמה מביתו וכו' ממ"נ מאיזה עירוב שקנה יש לו אלפים וכאן אין מעירוב זה לעירוב זה אלא אלפים וחוץ להעירובין אינו יכול ללכת אפי' פסיעה א' דבכל אחד נאמר שמא העירוב שכנגדו קנה לו וכלו כאן האלפיים לבוש. ועיין לעיל סי' ת"ח מדין אם כלתה מדתו בחצי העיר יעו"ש: