תקוני הזהר · פרק קמ״ב, ב׳

וְרַשִּׁיעַיָּא מָה חָזוּ לְמֶעֱבַד עִגֶל, אֶלָּא וַדַּאי אִינוּן הֲווֹ מְכַשְּׁפִין דְּפַרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִּלְעָם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות ח ג) וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטוּמִים בְּלָטֵיהֶם, וְחָזוּ דְּלָא הֲוָה מַמָּשׁוּ בְּהוֹן, אִתְחַזְרוּ עִמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְקַבִּילוּ בְּרִית מִילָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיָדַע גְּלוּיִים וּסְתִירִין, דַּהֲוָה יָדַע בְּהוֹן דְּאִינוּן מִגִּזְעָא בִישָׁא, כַּד הֲוָה נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ (שם יד יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאלהי"ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלָא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּבְגִין דָּא נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבַּיְיהוּ, וְאָמְרוּ (שם לב א) קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אלהי"ם אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּגַוְונָא דַהֲוָה אָזִיל קֳדָמַיְיכוּ, וּבְגִין דָּא עֲבַדוּ יָת עִִגְלָא בְחַרְשִׁין דִּלְהוֹן, וְדָא אִיהוּ יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וכו', יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע חַרְשִׁין, עַמִּי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם לֹא הִתְבּוֹנָנוּ, וְדָא אִיהוּ לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, חוֹבָא דָא דְעַם נָבָל לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וכו', דָּא גִיּוֹרָא דְלָא אִתְגַּיַּיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַלְיָא בֵּיהּ בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן עִץ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ (ישעיה סה כב) כִימֵי הָעִץ יְמֵי עַמִּי.