תקוני הזהר · פרק קי״ז, ט׳

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית ד ב) וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, וַוי לְעָלְמָא דְאִית לוֹן עַיְינִין וְלָא חָזָאן, אוּדְנִין וְלָא שָׁמְעִין בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בָּתַר בִּצְעִין דְּהַאי עָלְמָא, תָּא חֲזִי קַיִן אִיהוּ יֵצֶר הָרָע, הֶבֶל יֵצֶר הַטּוֹב, הֶבֶל אִיהוּ הַלֵּב, וְאִינוּן תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת י ב) לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא הֶבֶל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, אִיהוּ תוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, קַיִן אִיהוּ רוּחַ הַטּוּמְאָה דְאִיהוּ גָרַע וְלָא אוֹסִיף, קַיִן גּוּפָא, קַן לְתַרְוַיְיהוּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בַּמֶּה דְאִית בֵּיהּ, וַדַּאי קַיִן אִיהוּ לִבָּא, דְאִיהוּ קְלִיפָה דֶאֱגוֹזָא, לַאו הַהוּא דִלְעִילָא דְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, וּבְגִין דְּהַאי קַיִן אִית בֵּיהּ טַב וּבִישׁ, אִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית ב יז) וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, עַד דְּאִתְעַבַּר הַהִיא קְלִיפָה מִנֵּיהּ דֶּאֱגוֹזָא, אִיבָּא אִתְקְרִי מִיתָה וְחַיֵּי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, הֲבַל טַב וַהֲבַל בִּישׁ, הֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ לַהַב, עֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים כט ז) קוֹל יהו"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, וְדָא ה' דְּמֹשֶׁה, מ' מֹשֶׁה, ש' שֵׁת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ב י) כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ, ש' שֵׁם, וְלַאו לְמַגָּנָא הֲוָה שֵׁם קוֹבֵעַ מֶדְרָשׁוֹת בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה שֵׁת סִיּוּמָא דְאַלְפָא בֵּיתָא, שֵׁת בְּגִין (תהלים ח ז) כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו.