תקוני הזהר · פרק קי״ז, ז׳

וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה סג יא) אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, דְּאִיהוּ (שמות ג יג) מַה שְּׁמוֹ, וְדָא אָדָם דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר (עמוס ב ו) וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ בְגִלְגּוּלָא יַתִּיר, כֵּיוָן דְּנָח בֵּיהּ אֲבוֹי דְּאִיהוּ אָדָם, בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדָע (משלי ל ד) מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע, וְדָא אִיהוּ רָזָא מַה שְּׁמוֹ מָה אוֹמַר אֲלֵיהֶם, וְדָא אִיהוּ מֶרְכַּבְתָּא שְׁלֵימָא, ש תְּלַת חֵיוָון, דְּרָכִיב עֲלַיְיהוּ מ"ה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל