תקוני הזהר · פרק ק״י, ט׳

ת' תִּפְאֶרֶת גש'] שָׁלוֹם, כְּלִיל שִׁית סִטְרִין, וְדָא דַרְגָּא דְמֹשֶׁה, כְּלִיל תְּלַת אֲבָהָן וּתְלַת דַּרְגִּין תְּחוֹתַיְיהוּ, וְאִינוּן גִּלְגּוּלָא דְאָדָם, שֵׁת אֱנוֹשׁ הֶבֶל, נֹחַ שֵׁם יָפֶת, וּמִשֵּׁת וְאֱנוֹשׁ אִתְיַחֲסוּ כָּל דָּרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ד כו) אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו"ה, אָז הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ב י) (כי מן המים משיתהו), אָז הוּחַל לְמֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם טו א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה.