תקוני הזהר · פרק ק״י, ח׳

אָמַר לֵיהּ אִם כֵּן מָאן יְהִיב רָזָא דָא בְשֵׁת, (אמר ליה נשמתהון דצדיקיא אתבריאו קדם דאתברי עלמא כמה דאוקמוה קדמאין), (נ"א כמ"ש בראשית, אין ראשית אלא נשמה, וכו' עי' לקמן קיב ע"א), אָמַר לֵיהּ בְּגִין דָּא אָמַר קְרָא (ישעיה מו י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּבְגִין דָּא שֵׁת אִיהוּ סִיּוּמָא דְאַתְוָון, וּמִינַיְיהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן רֵישָׁא דְאַתְוָון דְּאִיהוּ א"ב בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ, וְעוֹד שֵׁת, ש' דִּילֵיהּ אִינוּן תְּלַת עַנְפֵי אִילָנָא לְעִילָא, וְאִיהִי שֹׁרֶשׁ לְתַתָּא, וְאַחֲזֵי בְּהוֹן תְּלַת גִּלְגּוּלִין לְעִילָא, וּתְלַת לְתַתָּא.