מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ט׳, כ׳

קלח) את כל אלה עשתה יד הפילסוף המסית מחבר הזהר להלביש את קוראיו גאה וכאון אף שאינם יודעים מכל דיני תורתינו הקדושה מאומה, ואף מכל מה שלומדים בו שכן הוא הבטיח להם שכר רב בלמדם אותו אף בלי הבין, ולכן הם חושבים עצמם בני עלייה, ומבזים המה את העוסקים במשנה ובתלמוד שהם בתרה של תורה בעזרות רז"ל במס' מגלה והבאתי לעיל סי' קל"ו, ובעיניהם המשנה והתלמוד חשובים לתבן וקש, והעוסקים בהם כבהמות יער האוכלות חציר ותבן, וכעופות כדאיתא בזהר פרשת תצא הובא לעיל סי' ס"ח, וכן חשב מהרח"ו בשבחיו דף י"ב, ואל ידעו ולא יבינו כי בחשכה יתהלכו, ולא ידעו להזהר באיסורים דאוריתא ודרבנן ונקל להם לדבר על דיעיהם לה"ר ורכילות, ולמסור גופם וממונם לאנסים ולהעיד עליהם עדות שקר אף בעש"ג כי הם מינים ואפיקורסים על שפורשים מדרכי הקבלה החדשה אשר רבו בה הבעלים והעשתרות והם האלוהות הזכרים והנקבות, אשר על עבודת עובדיהם לתקנם ולקשט הנקבות כדי למצוא חן בעיני האלוהות הזכרים שיזדווגו להן כדי להוריד שפע רוחניותם גם לעולם התחתון, כדשרת רז"ל על והנה עמד עלך היאור לעיל סי' ע"ה, שהאלהים האחרים אלמלא עובדיהם שומרים אותם ומשגיחים עליהם בכל צרכיהם ומחזקים בדקיהם וקלקולם, אזי כרעו ונפלו וחלפו ועברו ובטלו, וכזה היא דעת המקובלים החדשים שכל מעשה מצותיהם עושים לשם האלילים לתקנם כמבואר בעץ חיים שער נקודים סוף פ"ו שקודם אדה"ר היו זעיר ונוקביה אחור באחור וכו' וכשנולד אדה"ר, על ידי מעשיו הטובים החזירם פנים בפנים (ודבריו אלה היפך זהר בראשית כ"ב) אבל אבא ואימא לא הוצרכו למעשיו כי על ידי עצמן חזרו פנים בפנים, (ובזהר שם אמר שנתגרשה אימא על ידי מעשיו). ובס' חיי שלום בשם ס' הלקוטים כתב כי עד אברהם אבינו עדיים לא נתקן הזעיר אנפין וכו' ע"ש, הכלל העולה כי האלוה קצר האפים, שעובדים אותו המקובלים החדשים הוא צריך תיקון בכל עת וזמן עם שתי נשיו רחל ולאה כאשר יראה המעיין בסדר תיקון חצות בספר משנת חסידים ובס' פרי עץ חיים ולקשטם לו כדי שיתחמם הזעיר ויתאוה להם (משנת חסידים תיקון חצות פ"ד משנה ג'). אבל אלהינו בהו"ש אינו צריך לבריותיו כלל, רק הם צריכים לו, והוא שומר את יראיו וחסידיו מכל רע, כמבואר בכמה מקומות בכתובים ובדברי רז", ואין צורך להאריך בהם כי די בעיקר שכתב הרמב"ם וכמ"ש רז"ל והנה ה' נצב עליו לשמרו וכו'.