מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ה׳, כ״ג

עוד שם בריש פרשת לך לך זהו שאמר הכתוב (תהלים מ"ה ח'): "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך", נאמר הפסוק הזה כנגד אברהם אבינו שאהב את הקב"ה ונתקרב תחת כנפי השכינה ושנא עבודה זרה של אביו. לפי שבבית אביו היו עושין צלמים ונותנין לאברהם למכור בשוק, וכשהיה בא אדם לקנות ממנו צלם מה היה עושה היה נוטל הקורנס ומכה על ראש כל אחד מהם ואומר לזה אתה מבקש או זה, וכיון שהיו רואים שהוא מכה אותן, מיד מניחין אותן והולכין להן. והיה משוטט בדעתו ואומר עד מתי אנו משתחוין למעשה ידינו, אין ראוי לעבוד ולהשתחות אלא לארץ שהיא הוציאה פירות ומחיה אותנו. כיון שראה שהיא צריכה לגשמים ואלמלא השמים נפתחים ומורידים גשמים לא היתה מצמחת כלום, חזר ואמר אין ראוי להשתחוות אלא לשמים. חזר וראה את השמש שהיא מאירה לעולם והיא מגדלת צמחים. אמר אין ראוי להשתחות אלא לה. כיון שראה אותה ששקעה אמר אין זה אלוה. חזר וראה את הירח ואת הכוכבים שהם מאירים בלילה, אמר לאלו ראוי לעבוד ולהשתחות. כיון שעלה עמוד השחר בטלו כולם. אמר אין אלו אלוהות, ואמר אלמלא יש להם מנהיג, מפני מה זה שוקע וזה עולה. משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך וראה בירה גדולה וגבוהה ביותר. ביקש להכנס לתוכה חיזר על כל צדדיה ולא מצא פתח. קרא כמה קולות ואין עונה אותו, נשא עיניו וראה כלי צמר אדומים שטוחים על הגג. אחר כך ראה כלי פשתן לבנים. חשכה - ראה נרות דולקות. אמר אותו האיש, ודאי אדם יש בבירה, ואלו לא היה אדם בבירה למה אלו ניטלין ואלו ניתנין? כיון שראה אותו בעל הבירה שהוא מצטער על כך, הציץ עליו ואמר אני בעל הבירה. כך היה אברהם אבינו וכו' עד שהציץ הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם וכו' בבראשית רבה וילקוט שמעוני. ובבראשית רבה פרשה ס"ד: "עקב אשר שמע אברהם בקולי ר' יוחנן ור' חנינא תרויהון אמרין בן מ"ח שנה הכיר את בוראו, ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין? עקב שמע אברהם בקול בוראו", וכתב עץ יוסף: "נראה דמודו, דתחלת ההכרה בן שלש שנים ולא נגמרה ההכרה אלא עד מ"ח שנים", עכ"ל.