מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ה׳, י״ג

מה) בין תבין ותשכיל ידידנו הקורא בשום לב איך שגו רבותינו המקובלים החדשים להטיל דופי בידיעת צופה ומביט עד סוף כל הדורות דבר שיהיה קודם שיהיה והשוו ידיעתו יתברך לידיעתם היפך דברי קדמונינו וחכמינו אנשי כנסת הגדולה מתקני התפילות והברכות, וגם היפך דברי התנא שאמר (אבות ג' ט"ו): "הכל צפוי (והרשות נתונה)" - עבר והוה ועתיד. והיפך דברי רבינו סעדיה גאון בספר האמונות והדעות והרמב"ם בספר המדע ובפירוש המשנה ובמורה. ולפי דבריהם ידיעתו יתברך מסופקת, לפי שאפשר לו לאדם לבחור בזולת מה שידע השי"ת הואיל והוא בעל בחירה! ומה שהביאם לזה הוא מפני השוואתם ידיעתו יתברך לידיעתם. ולא שמו אל לבם דברי הנביא שאמר (ישעיה נ"ה ח') "כי לא מחשבותי" וכו'. ולא די זה אלא שסלקו מהסיבה הראשונה ההשגחה במעשה התחתונים ואמרו איכה ידע אל בעתיד ואין דעה בעליון (עתיקא קדישא), ולפי דבריהם אין הפרש למעלה בין צדיק לרשע כמו שכתב האר"י, שכמו יעקב כן עשו אין הפרש ביניהם כטוב כחוטא. ורק בזעיר אנפין תלוי ההשגחה, והוא הדן ומשלם לאיש איש כפעלו וכמעלליו ישיב לו. ודבר זה מבואר באדרא פרשת האזינו דף רצ"ב דבזעיר אנפין כתיב כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות בגין דאיהו בתרי גווני לו נתכנו עלילות. אבל לעתיקא קדישא סתימאה לא נתכנו. מאי טעמא נתכנו להאי בגין דירית תרין חולקין, וכתיב עם חסיד תתחסד וכו' ע"כ. ופירש בגיליון בשם הרש"ב הוא כמו שאמר בפרשת בלק "שולטנו יהיב ליה על כלא דכלא יפלחון ליה בגין דאעטרו ליה בדינא ורחמי. מאן דזכי לדינא לדינא ומאן דזכי לרחמי רחמי". מבואר מזה כי למעלה בנאצלים העליונים, לפי דעת הפילוסוף מחבר הזהר והמקובלים, אין מקפידים על מעשה התחתונים, כל שכן בסיבה הראשונה. ורק זעיר אנפין לבדו לו נתכנו עלילות, אבל למעלה לא נתכנו.