מלחמות השם יחיא קאפח · פרק ב׳, י״ז

וגדולה מזו שעושים גם כן לזבוח לפני מלך או שר צאן ובקר והיא מעבודות שבפנים שהעושה לאחד ממיני ע"ז אף שאין עבודתה בכך חייב כדתנן בסנהדרין פ' ד' מיתות העובד ע"ז אחד העובד, ואחד המזבח, ואחד המקטר ואחד המנסך, ואחד המשתחוה וכו' ואמרינן בגמ' עלה מאי אחד העובד? אמר ר' ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה, ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה, ואפי' שלא כדרכה. וכן פסקו כל הפוסקים דארבע עבודות חייב עליהן אפי' שלא כדרכה. ודבר זה נהוג עד היום אצל אחינו בני הכפרים והעירות שאם היה לאחד מהם אויב שהוא מבקש רעתו הוא מביא כבש ושוחטו לפני השר שלו להושיעו מאויבו. וקרא נמי כתיב: הקריבהו נא לפחתך וכו'. קדמונינו היה עליהם ג"כ החק הזה בבוא המלך אל המדינה לזבוח לפניו שור ונוטלים את דמי השור מקופה של צבור. ולא שמעו שום מפקפק בזה משום ע"ז, לפי שאין מכוין לעבדו בזה ולקבלו עליו באלוה, רק אות כבוד הוא עושה לו. ויעקב אבינו ע"ה אמר לבניו: קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה, ונאמ': ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחו לו אפים וכו'. ובשאול בחיר ה' נאמר: ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ולא הביאו לו מנחה. ובנדרים שנינו: נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. אלמא שהשתחויה וזיבוח והגשת מנחה וכל ארבע עבודות פנים מותר לעשותן לאדם שאינו נעבד כהמן, שאם הוא נעבד כהמן אסור, שכן נמנע מרדכי להשתחות להמן מפני שעשה עצמו ע"ז.