שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ל״ט

ובכל מקום שאנו מכוונים בשום שם משמות הקודש צריך לכוין אל הא״ס המתלבש תוך אותו השם שהוא המחיה אותו ולא נקרא שם הוי״ה או אדנ״י וכיוצא אלא מחמת אור א״ס שבתוכו שהוא האדון והאלוה האמיתי, ואם יצויר ח״ו שיסתלק הארת א״ס מאותו השם יתפרדו האותיות ולא ישאר אותו השם כלל, וא״כ כשאנו מכוונים בשם מהשמות אנו מכוונים אל הא״ס שבתוכם כי לא נצטרף ונקרא השם אם לא בכח הא״ס שבתוכו כמ״ש בתיקון נ״ז לית מלאכה דלא אשתכח ביה שם הוי״ה דאשתכח בכל אתר כגוונא דנשמתא דאשתכחת בכל אבר ואבר ובגין דא אית לבר נש לאמלכא הוי״ה בכל ספירן (פי׳ דאצילות) ובכל כורסיין (פי׳ דבריאה) ובכל מלאכין (פי׳ דיצירה) ובכל אבר ואבר דבר נש דלית אבר פנוי מניה לא בעלאין ולא בתתאין, הוי״ה לא אתקרי ביחודא דארבע אתוון אלא בעלת העלות דמייחד לון ובגין דאיהו מייחד ארבע אתוון ביה אתקריאו הוי״ה ביחודא חדא ה׳ אחד ושמו אחד, ובג״ד שוי אמונה דישראל בד׳ אתוון אלין וכל שמהן שוי כנוין לשמא דא וכו׳ עכ״ל, הרי מבואר דשם הוי״ה לא אתקרי ביחודא דארבע אתוון אלא בעילת העלות דמייחד לון ובגין דאיהו מייחד לון ביה אתקריאו הוי״ה דלא אתקרי שם הוי״ה, כי אם ע״י אור א״ס המחברן ומייחדן וכן אמרו בר״מ פ׳ בהר דף ק״ט וז״ל הכי יחוד קבה״ו (פי׳ זו״ן) אע״ג דאינון כנשמתין לגבי כורסייא ומלאכין (פירוש לבריאה ויצירה) הכי אינון לגבך עילת העילות כגופא לגבך ואנת הוא דמייחד לון ומקרב לון ובגין דא אמונה דילך בהון ואנת לית ענך נשמתא דתהוי אנת כגופא לגבה דאנת הוא נשמה לנשמות וכו׳ הרי שהא״ס הוא המייחד לקבה״ו וכן לכל השמות, וכן לכל העולמות הכל הוא בכח אור א״ס המאיר בתוכם והוא נשמתם עכ״ל מורינו ז״ל, כ״כ בס׳ מקדש מלך הנז׳ ואתה הקורא שים עיניך ולבך אל הדברים היקרים האלה ויאירו עיניך ישמע חכם ויוסף לקח.