ועוד ראה מ״ש בתיקונים דף ל״א ע״ב סוף תיקונא נ״ז וז״ל ולית מלאכא דלא אשתכח ביה שם יהו״ה, דאשתכח בכל אתר כגוונא בנשמתא דאשתכחת בכל אבר ואבר דבר נש דלית אתר פנוי מניה לא בעלאין ולא בתתאין, יהו״ה לא אתקרי ביחודא דארבע אתוון אלא בעילת העלות דמיחד לון, ובגין דאיהו מיחד ארבע אתוון, ביה אתקריאו יהרה ביחודא חדא ה׳ אחד ושמו אחד, ובג״ד שוי אמונה דישראל בארבע אתוון אלין, וכל שמהן שוי כנויין לשמא דא, לית שמא עד אין סוף ועד אין תכלית, רברבא ושלטנא מן דא לעילא עד אין סוף, ולתתא עד אין תכלית וכל חיילין ומשריין מניה דחלין ומזדעזעין עכ״ל. ופירש הרש״ך בגליון הכונה שלעולם לא תמצא שום חד משמות הקדושים בכללות כולל כל עולם האצילות כולו ומה גם כל ד׳ עולמות אבי״ע, כי אם שם הוי״ה הקדוש שהוא כולל כל עולם האצילות, קוץ היו״ד כתר א״א, יו״ד חכמה אבא, ה׳ בינה אימא, ו׳ ז״א ו״ק, ה׳ אחרונה מלכות. הרי כל האצילות נכלל בהוי״ה אחד וזהו לעילא עד א״ס כי הכתר עולה עד א״ס ב״ה, ולתתא היו״ד באצילות ה׳ בבריאה ו׳ ביצירה ה׳ בעשיה, והרי לתתא עד אין תכלית עכ״ל.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
