ועוד שים עיניך ולבך אל מאמר זוהר חדש בפ׳ יתרו וז״ל יהיב בבר נש נפש השכלית למנדע בה לעושה כל עלמין, דאיהו אומר ועושה מדבר ומקיים, ואיהו בורא יוצר ועושה כלא חד איהו מלגיו, איהו אפיק כלא מכח לפועל, ואיהו משנה עובדוי וביה לית שנוי, ואיהו הוא דמסדר כל ספירן, ואית בספירן מנייהו רב ובינוני וזעיר כל חד על סדורו, וביה לית סדר, ואיהו ברא כלא בבינה ולית מאן דברא ליה, איהו צייר ויצר כלא בתפארת ולית ליה ציור וצייר, איהו עביד כלא במלכות ולית מאן דעביד ליה, ובגין דאיהו באלין עשר ספירן מלגיו בהון ברא ויצר ועבד כלא ושוי תמן יחודיה לאשתמודעא ליה תמן, וכל מאן דאפריד בשום ספירה מחברתה מאלין עשר ספירן דאתקריאו יו״ד ה״א וא״ו ה״א כאלו אפריד ביה, ואיהו דמייחד יו״ד בה״א וא״ו בה״א ולא אתקריאו יהו״ה אלא ביה וכן אדנ״י וכן אהי״ה וכן אלהים, ומיד דאסתלק מתמן לית ליה שם ידיע, ואיהו דקשיר כל מרכבות דמלאכייא וקשיר לון כחדא וסביל עלאין ותתאין, ואם הוא אסתלק מנייהו, לית לון קיומא ולא ידיעה ולא חיים, לית אתר דלאו איהו תמן, לעילא פד אין סוף, ולתתא עד אין תכלית, ולכל סטרא לית אלה בר מניה, אבל עם כל דא דאיהו בכל אתר, בריאה יצירה עשיה דיליה לא שוי לא בכרסייא ולא במלאכים ולא בשמיא ולא בארעא ונימא ולא בשום בריה בעלמא, בגין לאשתמודעא ליה כל בריין בספירן, ולא עוד אלא כל בריין מנייהו אינון ע״י בריאה, ומנייהו ע״י יצירה, ומנייהו ע״י עשיה, וספיראן אע״י דכלא ברא ויצר ועבד בהון, לא אתקרי בהו בריאה ויצירה ועשיה בתתאי, אלא אינון באורח אצילות, ובג״ד כתר חכמה ובינה ודעת דשאר בריין לא דמי לון הה״ד ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, כגוונא דאורייתא דאתמר בה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, ובורא ויוצר ועושה כלא אע״ג דאשתמודע לבני נשא בעשר ספיראן דאינון כתר עליון חכמה ובינה וכו׳ אתמר ביה דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעה, מבין ולא בבינה ידיעה, חסיד ולא בחסד ידיעה גבור ולא בגבורה ידיעה, איהו פאר בכל אתר ולא באתר ידים, איהו הוד והדר בכל אתר ולא באתר יריע, איהו צדיק ולאו באתר ידיע, איהו מלך ולאו במלכותא ידיעה, איהו אחד ולא בחשבן כגון אחד דסליק תלת עשר מכילן ואע״ג דלאו איהו לבר מכלא איהו סביל עלאין ותתאין וסביל כל עלמין עד דלית סוף ולית תכלית ולית מאן דסביל ליה, כל מחשבתין לאן למחשב ביה ולית חד מנייהו דידע לאשגא ליה, ואפילו שלמה דאתמר ביה ויחכם מכל האדם בעא לאשגא ליה במחשבתיה ולא יכיל, ובגין דא אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, למאן דאיהו מחיה ביהו״ה לית מאן דקטיל ליה, ולמאן דאיהו ממית באדנ״י לית מאן דמחיה ליה, שמא לא אתקרי שלים ביה, ולא אפיק פעולה לפועל אלא ביה, וסטרין אחרנין דאינון מסטרא אחרא כלהו ברשותיה למעבד בהון רעותיה, ועלייהו אתמר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמיא, ולא אית דימחי בידיה ויימר ליה מה עבדת, הוא תפיס בכל מחשבין ולית מחשבה ידיעה ביה, אבל לבריין בגין דלא יכיל מחשבה דילהון לאשגא ליה ובגין דאית ליה עלמין אפילו לעילא מן ספירן כנימין דשערא דלית לון חושבנא, ובגין דידעון למקרי ליה באחר ידיע, רשים לון ספירן לאשתמודעא ליה בהון, בגין דאינון קשירן בעילאין ותתאין, וברא בהון כל בריין לאשתמודעא ליה בהון וכו׳ ע״כ ע״ש.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
