שובי שובי השולמית · פרק ב׳, מ״ב

ובתשובת הריב״ש ז״ל סי׳ קנ״ז כתב וז״ל שמעתי אחד המתפלספים מספר בגנות המקובלים והיה אומר הנוצרים מאמיני השלוש והמקובלים מאמיני העשיריות, וכבר קרה לי בהיותי סרקסט״ה שבא לשם החכם הישיש דון יוסף בן שושן ז״ל והוא היה חכם בתלמוד וראה בפלסופיה והיה מקובל וחסיד גדול ומדקדק במצוה, וביני ובינו היתה אהבה וחשק גדול, ופעם שאלתי לו איך אתם המקובלים בברכה אחת מכוונים לספירה ידועה ובברכה אחרת לספירה אחרת, ועוד וכי יש אלהות לספירות שיתחלל אדם להם, וענה לי חלילה שתהיה התפלה כי אם לשם יתברך עלת העלות, אבל הדבר כמו מי שיש לו ריב ושואל מן המלך שיעשה לו דין יבקש ממנו שיצוה אל היושב על המשפע שידין לו, לא שיצוה זה אל הסוכן הממונה על האוצרות כי תהיה שאלתו בטעות, וכן אם ישאל מן המלך שיתן לו מתן, לא יאמר לו שיצוה אל השופט אלא שיצוה השוכן, וכן אם ישאל יין יבקש שיצוה זה לשר המשקים, ואם ישאל לחם יאמר לשר האופים, לא בהפך זה, כך הוא בענין התפלה שהיא לעולם לעלת העלות אלא שמכוין המחשבה להמשיך שפע לאותת ספירה המתיחסת לאותו דבר שהוא מבקש עליו, כמו שתאמר שבברכת על הצדיקים יכוין לספירה הנקראת חסד שהיא מדת רחמים ובברכת המינין יכוין לספירה הנקראת גבורה שהיא מדת הדין והקש על זה, זה ביאר לי החסיד הנז׳ מכוונת המקובלים והנה טוב מאד עכ״ל.