שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ד׳

ושא עיניך וראה מ״ש רבינו זלה״ה בריש שער ההקדמות בהקדמה א׳ וז״ל ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח בגוף חלילה וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך ח״ו, אמנם לשכך את האזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחניים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי לכן נתן רשות לדבר בבחינת ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוש בכל ספרי הזוהר וגם בפסוקי התורה עצמה כולם כאחד עונים ואומרים כדבר הזה, כמו שאמר הכתוב עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ, עיני ה׳ אל צדיקים, וישמע ה׳, וירא ה׳. וידבר ה׳ וכאלה רבות. וגדולה מכולם מה שאמר הכתוב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו וכו׳, ואם התורה עצמה דברה כך, גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה עם היות שפשוט היא שאין שם למענה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות בלתי נתפשים שם כלל, וכמו שאמר הכתוב כי לא ראיתם כל תמונה, וכאלה רבות.