שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועל כן אי אפשר לני לדעה אמיתות הסוד של התלבשות העולמות זה בזה והפרצופין זה בזה, ואיך עומדין הפרצופין מראש ועד סוף, ואיך יהיה ענין עלייתם וירידתן, ואיך הוא פרטותן וכללותם, ואיך הם נכללים זה בזה, וכ״ש שא״א לדעת מהותן ואיכותן ומראיהן של העולמות והספירות באמת, גם אי אפשר לנו לדעת סוד הזווג הנעשה למעלה איך הוא, גם איך נעשה ענין עיבור ויניקה ומוחין, ואיך הוא ירידת השפע מפרצוף לפרציף וממדרגה למדרגה, ואיך משתנים הבחינות והמדרגות למעלה כפי הזמנים, ואיך נעשה התיקון והפגם למעלה על ידי מעשה התחתונים, וכ״ש וכ״ש שא״א לשום אדם לידע ולהשיג ולנייר ענין הצמצום הנעשה למעלה, לא מבעייא צמצום הראשון אשר לא אפשר להבין ולידע עניינו ולציירו בשכל כלל, אלא גם שאר בחינות הצמצום אשר נעשו בפרצופים הנאצלים ג״כ א״א לידע ולהבין עניינם ולציירם בשכל כלל, גם כל הדרושים הנזכרים בזוהר ואדרא ובספרי רבינו האר״י זיע״א א״א לשום חכם ומקובל בעודו מגושם בעוה״ז בגוף לידע אמיתותן ואפילו שיעור שיפת גרגיר של חרדל מן הדרושים ההם.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.